|
חוק השמות השוודיחוק מתן השמות (בשוודית: Namnlagen) הוא שמו העממי של חוק שעבר בפרלמנט השוודי בשנת 1982, ומטרתו להסדיר שינוי של שמות משפחה ובחירת שמות פרטיים. החוק מחייב רישום שמות בלשכת המס המקומית. היסטוריהעד סוף המאה התשע-עשרה לא נהגו בשוודיה שמות משפחה, ורבים נקראו על שם האב (Axelsson, Karlsson) או על שם המקום שבו גרו. אנשים היו יכולים לשנות את שם המשפחה כמה פעמים במהלך חייהם, ואפילו אחים לא תמיד נקראו באותו שם. בחוק אימוץ השמות משנת 1901 נקבע שעל כל אדם לבחור שם משפחה, שיעבור לבניו אחריו. החוק מ-1982החוק שהתקבל בשנת 1982 מחייב לרשום כל ילד בשמו בתוך שלושה חודשים מן הלידה. החוק מאפשר גם שינוי של שם משפחה, וקובע כמה כללים בנדון. החוק מורה לפקידי המרשם לדחות שמות מכמה סיבות המנויות במפורש, אבל מקנה להם גם סמכות מקיפה לדחות שמות מסיבות אחרות. אסור למשל לבחור שם מעליב, "לא מתאים בעליל", או כזה שגורם אי-נוחות לנושאו. אסור להשתמש בשם המקובל כשם משפחה בתור שם פרטי ולהפך. אסור לתת לבת שם המקובל כשם של בן ולהפך. אסור לבחור בשם מטעה, או כזה שמפר קניין רוחני. בדרך כלל אסור לבחור בשם חדש בעל הסיומת son-, אך בפועל פקידי המשרד מאפשרים שמות כאלה למהגרים בעלי שמות זרים. שם משפחה חדש חייב להיות ייחודי, או שם שהיה בשימוש במשפחתו של אדם במשך שני דורות לפחות במאתיים השנים האחרונות. רבים מאמצים שמות בעלי סיומת 'kröner-' (כתר) או 'svärd-' (חרב), אבל לא ניתן לאמץ את שמה של אחת ממשפחות האצולה השוודיות. ילד מקבל את שם המשפחה של הוריו, אם יש להם שם משפחה משותף. אם להורים שמות משפחה שונים, הם נדרשים לבחור אחד משמות המשפחה של ההורים כשם המשפחה של הילד, ובמקרה של העדר בחירה הילד מקבל את שם משפחת האם. הילדים הבאים (המשותפים לשני ההורים) יקבלו את אותו שם משפחה. חוק השמות אינו מאפשר שמות משפחה כפולים, אך הוא מאפשר לתת לילד שם אמצעי הזהה לשם המשפחה של ההורה שלא הוריש לבנו את שם משפחתו. זוגות נשואים בוחרים בדרך כלל באחד משמות המשפחה שלהם, אבל ישנם זוגות הבוחרים לעצמם שם חדש, כדרך לביטוי עצמי. בן זוג רשאי לשמור את שם משפחתו הישן כשם אמצעי. ישנם המשנים את שם המשפחה מסיבות אחרות, בין אם זו דרך להשתלב ולהיטמע בסביבה, או להפך, להתבלט כחריג. ב-2003 נרשמו בשוודיה מעל ל-6000 בקשות לשינוי שם. שמות שנדחו ופעולות מחאהבין השמות שנדחו על ידי פקידי המרשם: איקאה, מונטנה, אסטריקס ומטאליקה[1]; Veranda שפירושו מרפסת; וכן סטאאלמן שפירושו 'סופרמן'. שם שפירושו 'דמדומים' אושר רק לאחר ערעור לבית המשפט העליון של שוודיה. החוק החדש, ובעיקר מה שנתפס כחדירה שלו לפרטיות, הביא כמה אנשים למחות נגדו באופן יצירתי. זוג הורים מדרום שוודיה החליטו לא לרשום את בנם כלל, אבל בהגיע הילד לגיל חמש, לאחר שנידונו בבית משפט לקנס של 5,000 קרונות (כ-3,000 שקלים), הם בחרו, בחודש מאי 1996, לתת לו שם פרטי בן 43 תווים Brfxxccxxmnpcccclllmmnprxvclmnckssqlbb11116 (אותו הם מבקשים לבטא "אלבין"). ההורים טענו שהם איחרו לרשום את השם משום שהשם הוא "התפתחות הורית, אקספרסיוניסטית" ו"חוויה אמנותית יצירתית" אשר לקח לה כמה שנים להתבשל אצלם. בית המשפט דחה את השם והותיר את הקנס בתוקפו. בשנת 2005 הסמיך הפרלמנט של שוודיה את הממשלה לבחון את חוק השמות כדי להכניס בו שינויים נדרשים. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|