|
חגי איזירר
הרב חגי נפתלי איזירר (ה'תש"ב, 19 בנובמבר 1941 – ח' שבט ה'תש"ף, 2 בפברואר 2020) היה דיין ישראלי, שכיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול בין השנים 2002–2011. ביוגרפיהנולד וגדל בבני ברק. בבחרותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב והתיידד עם חברו לספסל הלימודים הרב אברהם שרמן הם המשיכו ללמוד בישיבת חברון כנסת ישראל בירושלים והמשיכו עד לבית הדין הגדול. כמו כן למד חברותא עם רבי ברוך שמעון סלומון, רבה של פתח תקווה. נישא לדבורה, בתו של הרב ברוך נאה ונכדתם של הרב אברהם חיים נאה ושל הרב יואל אשכנזי מטבריה. גר ברחובות והיה מראשי כולל "יד ברודמן" להוראה ודיינות לבוגרי ישיבות הסדר ויוצאי צבא בעיר. שימש כר"מ בישיבת הכותל וגם עמד בראש הכולל ללימודי דיינות בישיבה. רבים מחידושיו התפרסמו בקובץ התורני "אבני משפט" שבהוצאת הכולל. כיהן כדיין בבית הדין הרבני בחיפה, כאב בית הדין הרבני ברחובות, ובהמשך בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. בשנת 2002 התמנה כחבר בית הדין הרבני הגדול, משרה בה כיהן עד פרישתו לגמלאות ב-2011. הרב איזירר היה מקורבו של הפוסק החרדי-ליטאי הרב יוסף שלום אלישיב ונחשב כמי שהוביל קו מחמיר בפסיקותיו בבית הדין הרבני הגדול. בעיקר התבטא הדבר בתחום הגרות, הרב איזירר נקט שאין להקל בשאלת קבלת מצוות כתנאי מעכב בקבלת הגרות, לדעתו אין להקל כדברי הפוסקים שקבלת מצוות חלקית מספיקה לשם כך, בפרט כשהגר אינו מקבל על עצמו שמירת שבת. במאמרו בנושא זה העיר גם נגד המצרפים שיקולים לאומיים לסוגיה הלכתית טהורה זו, כדבריו[1]. נאמן לעמדתו זו, עמד לצד הרב אברהם שרמן בעת פרשת גיורי הרב דרוקמן שבה קבעו בפסק דין בשנת 2008 כי יש לפסול את כל הגיורים שנעשו משנת 1999 על ידי הרב חיים דרוקמן, שעמד בראש מערך הגיור, בשל בעיית קבלת המצוות[2]. נפטר ב-2 בפברואר 2020. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||
