|
וילסון למפקין
וילסון למפקין (באנגלית: Wilson Lumpkin; 14 בינואר 1783 – 28 בדצמבר 1870) היה בעל אחוזת מטעים, עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית ולאחר מכן המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-35 בשנים 1831–1835, בתקופת העברתם של האינדיאנים משבטי המוסקוגי והצ'רוקי אל הטריטוריה האינדיאנית כדי לפנות שטחים לטובת המתיישבים הלבנים. הוא גם כיהן כחבר בית הנבחרים של ג'ורג'יה בשנים 1804–1812, כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1815–1817 ובשנים 1827–1831 וכחבר הסנאט של ארצות הברית בשנים 1837–1841. ראשית חייווילסון למפקין נולד ליד נהר דאן שבווירג'יניה. ב-1784 עבר למחוז אוגלתורפ שבג'ורג'יה עם הוריו, שהתיישבו ליד פוינט פיטר, ובסופו של דבר השתקעו בלקסינגטון שבג'ורג'יה. הוא למד בבתי ספר מקומיים, ולאחר מכן עסק בהוראה ובחוואות. הוא למד משפטים בקריאה עצמית, התקבל ללשכת עורכי הדין ופתח משרד באת'נס, ג'ורג'יה. מוצאו היה אנגלי מכל צידי משפחתו. אבי משפחתו הוותיק ביותר היה תומאס למפקין, שהיגר מאנגליה לווירג'ניה במהלך התקופה הקולוניאלית. קריירה פוליטיתלמפקין נכנס לחיים הפוליטיים כאשר הצטרף למפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. הוא נבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה וכיהן בו בשנים 1804–1812. לאחר מכן, ב-1814, לאחר מלחמת 1812, הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית וכיהן בו תקופת כהונה אחת בשנים 1815–1817. לאחר תקופת כהונה זו הוא ניסה ללא הצלחה להיבחר לתקופת כהונה נוספת. הוא קיבל ממושל ג'ורג'יה כנציב המדינה לענייני האינדיאנים, תפקיד במסגרתו הוא התווה את קווי הגבול בין ג'ורג'יה לבין אדמות האינדיאנים משבטי המוסקוגי כחלק מההסכם שנחתם ב-1818. כמעט עשור לאחר מכן, שב למפקין לקונגרס, בו הוא כיהן בשנים 1827–1831. באותה שנה הוא התמודד על משרת מושל ג'ורג'יה ומונה כחבר בוועדת הגבול של ג'ורג'יה ופלורידה. בנובמבר 1831 נבחר למפקין כמושל ג'ורג'יה, לתקופת כהונה שהייתה נהוגה אז של שנתיים. במערכת בחירות זו היא קיבל 27,305, והמושל המכהן, ג'ורג' רוקינגהאם גילמר, קיבל 25,863 קולות. ב-1833 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה, בין השאר בשל משבר הביטול (אנ'), וכיהן עד 1835.[1] ב-1835 מונה למפקין כחבר הוועדה על פי ההסכם עם הצ'רוקי, ששארית אדמותיהם הועברו לידי ארצות הברית בתמורה לתשלומים וקרקעות בטריטוריה האינדיאנית. קרקעות הצ'רוקי הוענקו לאזרחי ארצות הברית בהגרלה, והוקמו מספר מחוזות נוספים. כמושל, הנחה למפקין לשחרר שני מיסיונרים, סמואל ווסטר ואליזור באטלר, שנכלאו על כך שהתגוררו בטריטוריית הצ'רוקי וסירבו לשאת שבועת אמונים לג'ורג'יה. המקרה שלהם הובא לדיון בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק הדין "ווסטר נגד ג'ורג'יה" (Worcester v. Georgia) שנפסק לטובתם ב-1832. למפקין נבחר לסנאט של ארצות הברית כדי לכהן בו בשארית תקופת כהונתו של ג'ון פ. קינג שהתפטר וכיהן בו מנובמבר 1837 ועד מרץ 1841. בעת כהונתו בסנאט, הוא שימש כיושב ראש וועדת הייצור של הסנאט. לאחר מכן הוא מונה על ידי מושל ג'ורג'יה כחבר מועצת העבודות הציבוריות של המדינה. מותו ומורשתווילסון למפקין נפטר באת'נס ב-28 בדצמבר 1870. הוא נטמן בבית הקברות אוקוני היל שבעיר. נכדו של למפקין, מידלטון פ. בארו, כיהן גם הוא כסנאטור. אחיו של למפקין, ג'וזף הנרי למפקין, היה נשיא בית המשפט העליון הראשון של ג'ורג'יה. אחיינם, ג'ון הנרי למפקין היה גם הוא חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם ג'ורג'יה. מתיישבי העיר טרמינוס (Terminus), כיום אטלנטה, הצביעו בעד שינוי שם עירם לשם "למפקין" לכבודו. תחת זאת, הוא ביקש שהכבוד יוענק לבתו הצעירה מרתה אטלנטה למפקין (לימים קומפטון), והעיר נקראה בתחילה "מרתסוויל". על שמו של למפקין נקרא מחוז בג'ורג'יה. בית למפקין בקמפוס אוניברסיטת ג'ורג'יה נבנה על ידי למפקין וקרוי על שמו. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
