|
דינֶשׁ ד'סוּזָה (באנגלית: Dinesh D'Souza, נולד ב-25 באפריל 1961) הוא הוגה שמרני אמריקאי ממוצא הודי ומחברם של מספר ספרים העוסקים בחברה, דת, ובפוליטיקה. מנציגיה הבולטים של הנצרות האוונגלית בארצות הברית.
חייו
ד'סוזה נולד במומבי שבהודו להורים קתולים. שם משפחתו הפורטוגזי הוא שריד מתקופת הקולוניאליזם.[1] בשנת 1978 עבר לבית ספר תיכון באריזונה שבארצות הברית במסגרת תוכנית חילופי תלמידים ובהמשך למד במכללת דרטמות'. כבר במכללה הצטיין בכישורי הכתיבה והעריכה שלו, ולאחר לימודיו הוסיף לעסוק בעריכה של כתבי עת שמרנים.
בשנת 1988 החל לשמש כיועץ מדיניות לנשיא רונלד רייגן. ד'סוזה היה עמית מחקר במכון הובר שבאוניברסיטת סטנפורד והחל מאוגוסט 2010 שימש כנשיאו של קינגס קולג' בניו יורק. ב-18 אוקטובר 2012 התפטר מתפקידו עם פרסום טענות לפיהן קיים יחסים מחוץ לנישואים. ד'סוזה טען שהיה בהליכי גירושים מאשתו עמה חי בנפרד מזה שנתיים, ולא ידע שהדבר אינו מקובל בקרב נוצרים אוונגליסטים.[2]. ברעיון שהו אנתן בשנת 2007 הוא מתח ביקורת על מטיפי דת אך גם על אתאיסטים לוחמניים דוגמת פט קונדל[3]
ד'סוזה חיבר מספר ספרים רבי מכר זוכי שבחים ומעוררי מחלוקת וביניהם "קץ הגזענות" בו טען כי גזענות היא תופעה מערבית ייחודית; "חינוך לא-הומני" בו תלה את משבר החינוך באמנויות הליברליות בעליית אופנת התקינות הפוליטית, וביוגרפיה של רונלד רייגן בה עמד על הסיבה מדוע אדם "שידע כה מעט, השיג כה הרבה".
ד'סוזה עורר מחלוקת במאמר העוסק בשורשיו התרבותיים של הנשיא ברק אובמה, שפרסם כהקדמה לספר "שורשי זעמו של אובמה" שהתפרסם ב-2010. בספר גורס ד'סוזה כי האידאולוגיה האנטי-קולוניאלית שכביכול ירש מאביו ומאבותיו הרוחניים היא הכוח המניע את הנשיא אובמה, המבקש להביא לצמצום משמעותי של ההשפעה האמריקנית בעולם.[4]
בשנת 2012 עיבד את ספרו לסרט בשם "2016: אמריקה של אובמה" לצד המפיק ג'רי מולן, שהיה לסרט הרווחי ביותר מבין הסרטים השמרניים-פוליטיים שיוצרו בארצות הברית.[5][6]
בשנת 2014 הואשם ד'סוזה בתרומות לא חוקיות לסנאטורים. במהלך המשפט הודה והורשע במימון קמפיינים פוליטיים תחת שם בדוי. הוא ריצה 8 חודשים במרכז כליאה קהילתי, קיבל 5 שנים על תנאי ושילם קנס של $30,000[7].
בשנת 2018 העניק לו נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חנינה מלאה.
ספרים בולטים
- Falwell, Before the Millennium: A Critical Biography, Regnery Publishing, Washington, D.C. 1984, ISBN 0-89526-607-5
- The Catholic Classics, 1986, ISBN 0-87973-545-7
- My Dear Alex: Letters From The KGB (mit Gregory Fossedal), Regnery Publishing, Washington, D.C. 1987, ISBN 0-89526-576-1
- Illiberal Education, 1991, ISBN 0-684-86384-7
- The End of Racism, 1995, ISBN 0-684-82524-4
- Ronald Reagan: How An Ordinary Man Became an Extraordinary Leader, 1997, ISBN 0-684-84823-6
- The Virtue of Prosperity, 2000, ISBN 0-684-86815-6
- What's So Great About America, Regnery Publishing, Washington, D.C. 2002, ISBN 0-89526-153-7
- Letters to a Young Conservative, 2002, ISBN 0-465-01734-7
- The Enemy At Home: The Cultural Left and Its Responsibility for 9/11, 2007, ISBN 0-385-51012-8
- What's So Great About Christianity, Regnery Publishing, Washington, D.C. 2007, ISBN 1-59698-517-8
- The Roots of Obama’s Rage, Regnery Publishing, Washington, D.C. 2010, ISBN 1-59698-625-5
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Profiles of eminent Goans, past and present (1997), J. Clement Vaz, Concept Publishing Company, ISBN – 9788170226192, p.332
- ^ Dinesh D'Souza (17 באוקטובר 2012). "'2016: Obama's America' filmmaker - I am not having an affair".
- ^ http://news.aol.com/newsbloggers/2007/09/26/why-is-this-atheist-so-smug/62
- ^ אחד טרוריסט, אחד שונא אמריקה, אחד נגד ישראל: האבות הרוחניים של אובאמה?, באתר ישראל היום
- ^ ynet, בצמרת שוברי הקופות: סרט נגד ברק אובמה, באתר ynet, 25 באוגוסט 2012
- ^ NPR staff “Right-Wing Filmmaker: Obama’s An Anti-Colonialist”, 1 September 2012
- ^ כתבה בניו יורק טיימס
| פרס פטל הזהב לבמאי הגרוע ביותר
|
| 1980–1999
|
רוברט גרינוולד (1980) • מייקל צ'ימינו (1981) • קן אנאקין / טרנס יאנג (1982) • פיטר סאדי (1983) • ג'ון דרק (1984) • סילבסטר סטאלון (1985) • פרינס (1986) • נורמן מיילר / איליין מאי (1987) • בלייק אדוארדס / סטיוארט רפיל (1988) • ויליאם שאטנר (1989) • ג'ון דרק (1990) • מייקל להמן (1991) • דייוויד סלצר (1992) • ג'ניפר לינץ' (1993) • סטיבן סיגל (1994) • פול ורהובן (1995) • אנדרו ברגמן (1996) • קווין קוסטנר (1997) • גאס ואן סנט (1998) • בארי זוננפלד (1999)
|
| 2000–2019
|
רוג'ר כריסטיאן (2000) • טום גרין (2001) • גאי ריצ'י (2002) • מרטין ברסט (2003) • פיטוף (2004) • ג'ון מלורי אשר (2005) • מ. נייט שאמלאן (2006) • כריס סיברסון (2007) • יובה בול (2008) • מייקל ביי (2009) • מ. נייט שאמלאן (2010) • דניס דוגן (2011) • ביל קונדון (2012) • אליזבת בנקס, סטיבן בריל, סטיב קאר, ראסטי קנדייף, ג'יימס דאפי, גריפין דאן, פיטר פארלי, פטריק פורסברג, וויל גרהם, ג'יימס גאן, בוב אודנקירק, ברט ראטנר וג'ונתן ואן טולקן (2013) • מייקל ביי (2014) • ג'וש טראנק (2015) • דינש ד'סוזה וברוס סקולי (2016) • טוני ליאונדיס (2017) • איתן כהן (2018) • טום הופר (2019)
|
| 2020–הווה
|
סיה (2020) • כריסטופר אשלי (2021) • משין גאן קלי ומוד סאן (2022) • רייס פרייק-ווטרפילד (2023)
|
|
