|
דוד פאיאנס (רב)
 הרב דוד פַאיַאנְס (כ"ב באלול ה'תרכ"א, 28 באוגוסט 1861;[1] נשביז, בלארוס – ג' באדר ב' ה'תרצ"ה, 8 במרץ 1935;[2] ביאליסטוק, פולין), היה רב ליטאי, כיהן כרב בסופראסלא וקנישין, ראב"ד ביאליסטוק, ממנהיגיה הרוחניים של תנועת המזרחי. ביוגרפיהנולד בנשביז לאב תורני, ר' שמואל ב"ר יצחק פאיאנס. למד בישיבת וולוז'ין והיה לתלמידו המובהק של ראש הישיבה הנצי"ב.[3] בישיבה היה מכונה: "העילוי היפה מנשביז".[4] נישא למרים בת הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין מביאליסטוק, בנו של הרב רפאל יום טוב ליפמן הלפרין, מחבר שו"ת עונג יום טוב. בשנת ה׳תרמ"ב, 1882, נסמך להוראה בידי גדולי הדור: הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנא; הרב ראובן הלוי לוין מדננבורג; הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק; ועוד.[5] שימש כרב בסופראסלא[6] ולאחר מכן בקנישין,[7] בה ייסד ישיבה ועמד בראשה.[5] לאחר פטירת חמיו בשנת תרע"ט, 1919, התמנה הרב פאיאנס לממלא-מקומו כ"ראש בית הדין וועד הרבנים" של קהילת ביאליסטוק:
הרב פאיאנס נפטר בפתע, בליל שבת ג' באדר ב' ה'תרצ"ה, 8 במארס 1935, שבועות ספורים לפני שמימש את משאת נפשו לעלות לארץ-ישראל.[9] בדברי הערכה לאחר פטירתו, כתב עליו הרב משה אביגדור עמיאל:[10] ”אחד מבני עליה, מיחידי סגולה, מאצילי בני ישראל, מגדולי הרבנים המתמעטים והולכים בדורנו זה.” רעייתו הרבנית מרים עלתה לארץ-ישראל סמוך לפטירתו. נפטרה ביום י"ט בטבת ה'תרצ"ו, 14 בינואר 1936, ונטמנה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.[11] פעילות ציבוריתבתקופת מלחמת העולם הראשונה תמך הרב פאיאנס במצדדי עצמאות פולין. התנגד "לחתימת הבטחה על לויאליותם של היהודים, כדרישת פקידי הצאר, בראותו בזה עלבון לאומי".[12] מיד לאחר מינויו כראש הרבנים בביאליסטוק, בשנת תרע"ט, 1919, עמד בראש משלחת של נכבדי העיר שנפגשה עם מנהיג הרפובליקה הפולנית השנייה, מרשל יוזף פילסודסקי.[13] בשנת ה'תרפ"ג, 1923, חתם על "קול קורא" להצטרפות לתנועת המזרחי, עם כמה מגדולי הרבנים, בהם הרב חנוך אייגש מווילנא. בכרוז נכתב בין השאר: ”קומו כאיש אחד והתאגדו כלכם תחת דגל הסתדרות המזרחי, זו ההסתדרות, השואפת לחזוק התורה ותחיית ארץ ישראל, עם ישראל ושפת ישראל באמת ובתמים; זו ההסתדרות, שהרימה את דגל התורה והמצוה ולקחה חבל בכל עבודות בנין ארץ ישראל, שהביאונו בעזרת ה' עד כה”. [14] בחודש תמוז ה׳תרפ"ה, 1925, חתם על "קול קורא", לייסוד והחזקת ועד הישיבות בפולין וליטא, יחד עם גדולי רבני דורו.[15] היה חבר הוועד המרכזי של הסתדרות המזרחי בפולין וחבר הוועד הראשי של התנועה. השתתף בכינוסים ארציים ובוועידות העולמיות.[16] בוועידה העולמית של המזרחי בקראקא, בשנת תרצ"ג, 1933, נבחר ל"בית דין הכבוד העולמי" של התנועה, יחד עם הרב שלמה הכהן אהרונסון.[17] בשנת ה'תרפ"א, 1921, ייסד הרב פאיאנס בביאליסטוק את "בית מדרש גבוה תחכמוני", יחד עם העסקן ליפא פאט, ממייסדי "המזרחי" בפולין. לשם כך קרא לרעו מתקופת וולוז'ין, הרב שלמה פוליצ'ק, העילוי ממייצ'יט, לעמוד בראש בית-המדרש. הרב פוליצ'ק נענה להזמנה ולימד בישיבה שיעורים עיוניים במהלך שנת ה'תרפ"ב, 1922.[18] בבית המדרש נלמדו לימודים כלליים לצד לימודי קודש, במתכונת ישיבה תיכונית.[19] הרב פאיאנס השקיע מאמצים רבים בפיתוח המוסד וקיומו עד ליומו האחרון, יחד עם עמידתו לצד שאר מוסדות התורה והחינוך בעיר.[20] צאצאיו
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||
