|
גדי יגיל
גדי יגיל (נולד ב-18 בינואר 1945[1]) הוא שחקן וקומיקאי ישראלי, זוכה פרס התיאטרון הישראלי ופרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש למפעל חיים. ביוגרפיהגדי יגיל נולד בשם גדי ציגלמן בחיפה להורים דוברי יידיש - רוזה ודוד ציגלמן, שעלו לישראל מגרמניה. את שירותו הצבאי עשה בלהקת פיקוד צפון בין השנים 1963[2]–1965. את דרכו על הבמות החל מיד לאחר שחרורו בתיאטרון העממי של אברהם דשא (פשנל), בתפקיד ראשי בהצגה "תעלולי נסר-א-דין"[3]. אחרי כן הופיע בתיאטרון הקאמרי בהצגות "עוץ לי גוץ לי" ו"האדרת" על פי גוגול. השתתף בהצגות התיאטרון המוזיקלי של גיורא גודיק ובמחזות הזמר "הלו, דולי!" ו"אירמה לה דוס מיפו". הופיע בתוכנית יחיד "חיי כלב" שהוצגה מעל 600 פעם, בין השנים 1975–1985. הופיע בשתי תוכניות יחיד נוספות "חיקיתי לך ארצי" ו"עובר ושב". בראשית שנות ה-80 השתתף בהצגה "זוג משמים" עם רבקה מיכאלי. בשנת 1979 היה יגיל הראשון שגילם את דמותו של החתול בתוכנית הטלוויזיה לילדים "מועדון החתול שמיל".   ביידיש הופיע לראשונה ב-1970 בהצגת "שירי חומש" של איציק מאנגער בתיאטרון העממי וכן ב"מגילה" של מאנגער בתפקיד פסתרוגתא ופנפתא בטלוויזיה הישראלית. ב-1985 הנחה את הפסטיגל לאותה שנה, לצידו של אבי קושניר. בשנים 1986–1987 השתתף במופע בידור עם מוטי גלעדי שנקרא "המוסד לבידוח לאומי", התוכנית כללה מערכונים, אחד היה על זמר ואמרגן ("כל היום את שיבולת"), ומערכון נוסף היה על טרמפיסט במכונית שנתקעת. ב-1990 הופיע לראשונה עם תיאטרון "יידישפיל" ב"שירי חומש" בהפקה מיוחדת לפסטיבל ישראל, בשנת 1993 השתתף בתפקיד הכושי מידג' בהצגה "אני לא רפפורט" לצידו של יעקב אלפרין. ב-1995 השתתף בהפקה מחודשת של "שירי חומש", ב־1998 ב"מנגינה שבלב" ומאוחר יותר ב"געבירטיג". בקולנוע השתתף בסרטים "השכונה שלנו" ו"נס בעיירה" (1968), "כץ וקרסו (1971), שוד הטלפונים הגדול (1972), יהלומים (1975), בלפר (1978) ו"היו לילות", "שאיפה לחיים", וכן בקלטות הילדים "איה פלוטו", ו"המפוזר מכפר אז"ר". ב-1989 השתתף בסדרת הטלוויזיה "שכנים" בערוץ 1. שיחק בתיאטרון באר שבע בקומדיות "כסף קל" ו"חלום ליל קיץ" בתפקידים ראשיים וכן ב"דוקטור דוליטל", "גוליבר", "ספר הג'ונגל", וב"סקפינו", "דז'יגאן ושומאכר לנצח" עם יעקב בודו. מ-2007 שיחק בתפקיד פשוניאק בהצגה "הרטיטי את ליבי" מאת חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי. בשנת 2009 השתתף בסדרה "המובילים" בערוץ לוגי, שם שיחק בתפקיד הקפטן. החל מ-2014 החל לגלם את הרוזן במחזה של צ'כוב "איבנוב" בתיאטרון הקאמרי ושיחק במקביל בחמש מחזות נוספים. בשנת 2015 הוא משחק בתיאטרון הקאמרי במחזות "אח יקר" של גדי ענבר ו"אופרה בגרוש" של ברטולט ברכט. בשנת 2016 החל לשחק במחזה "האורחת" מאת סביון ליברכט בתיאטרון בית לסין. פרס מפעל חיים הוענק לגדי יגיל בטקס פרסי התיאטרון ב-2017. מנימוקי חברי הוועדה: "במשך שנים רבות יגיל מדלג בין הבמות השונות וממלא אותן באלגנטיות, בטעם, בעדינות ובחמימות. הקהל והבמה - מחזירים לו אהבה רבה".[4] משנת 2017 משחק בסדרה הקומית "נבסו". בפברואר 2018 החל להשתתף, לצד השחקן עידו רוזנברג, בהצגה של תיאטרון בית ליסין "מר גרין", בה הוא מגלם אלמן מבוגר אשר מתעמת עם הנטיות המיניות של המטפל הצעיר שלו ועם משקעי העבר. ב-2019 החל לשחק בהצגה של תיאטרון בית ליסין (בשיתוף עם תיאטרון חיפה) "דברים שאני יודעת", בה הוא מגלם את האב, בוב פרייס. חיים אישייםיגיל נשוי לבלהה, בתו של השחקן משה חורגל, ואב לשלושה. אחד מבניו הוא הסופר ומבקר הספרות רן יגיל. בנובמבר 2002 נפגע יגיל בתאונת דרכים, כאשר נדרס פעמיים על ידי איש מבוגר שלא הבחין בו. כתוצאה מהתאונה סבל משברים בגפיו ובגבו, אולם ניצל משתי פגיעות ראש חמורות בזכות העובדה שחבש קסדה בעת האירוע. יגיל הצליח לבסוף להשתקם מהתאונה ולשוב למשחק. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||
.svg){kind=logo}
