ביופסיה

בִּיּוֹפְּסִיָּה (מיוונית: בִּיוֹס βίος = חיים, אוֹפְּסִיס οψις = מבט) או דְּגִימַת רִקְמָה^[1] היא בדיקה רפואית של רקמה או תאים, ואף של איבר שלם - המוּצאים מהגוף החי.

בדיקת הרקמה נעשית בדרך כלל באמצעות מיקרוסקופ, ולעיתים באמצעות טכנולוגיות כימיות, אימונולוגיות, גנטיות ועוד.

שיטות שונות להוצאת הרקמה:

• ביופסית חתך (באנגלית: Incisional biopsy) - חיתוך חלק מרקמה, כגון: ביופסיה של העור, ביופסיה של רקמת מעי הנעשית במהלך בדיקת קולונוסקופיה ועוד.
• ביופסית כריתה (באנגלית: Excisional biopsy) - כריתה של איבר או של גוש, כגון: כריתה של גוש חשוד בשד^[2] או של קשר לימפה. לעיתים ביופסיה כזו היא תוצאת לוואי של ניתוח, בכל ניתוח בו נכרת איבר או חלק ממנו עקב מחלה - נשלח החלק הכרות לבדיקה היסטופתולוגית.
• ביופסית שאיבת מחט (באנגלית: NAB = Needle aspiration biopsy או FNA = Fine needle aspiration) - שאיבת חלקי רקמה או תאים באמצעות החדרת מחט, כגון: ניקור כליה, בדיקת מח עצם, ועוד.
• ביופסיה נוזלית / ביופסיה לא פולשנית - ביופסיה הנעשית על ידי ריצוף דנ"א בדגימת דם של המטופל^[3].

במקרים רבים בהם המחלה איננה ידועה עדיין, או היקפה איננו ברור - נהוג לבצע ביופסיות ולבדוק אותן במהלך ניתוח. לשם כך מקבעים את הרקמה בהקפאה מהירה בשיטה המכונה Frozen Section או Cryosection. שיטה זו מאפשרת בדיקה מיקרוסקופית מיידית של הרקמות החשודות. כך ניתן לקבל החלטות מיידיות כיצד להמשיך את הניתוח על פי תוצאות אותן ביופסיות - כגון האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר, ואם גידול ממאיר - מאיזה סוג, ומה היקף ההתפשטות שלו בגוף, וכדומה.

טכניקה לשאיבת חלקי רקמה או תאים באמצעות החדרת מחט דקה לרקמה או האיבר שאותו רוצים לבדוק, ושאיבת תאים וחלקי רקמה לבדיקה מיקרוסקופית^[4]. הטכניקה בטוחה יחסית, ויכולה במקרים רבים לחסוך את הסיכונים שבניתוח, אולם לעיתים החדרת המחט עלולה לגרום לנזק כגון דימום פנימי, ולמצב נדיר בו נאלצים לבצע ניתוח לתיקון הנזק.

סיבות לביצוע ביופסיית שאיבת מחט:

• בדיקת גוש חשוד - כדי לעמוד על טיבו;
• במקרה של גידול שטיבו כבר ידוע - כדי להעריך את יעילות הטיפול שניתן, או עבור בדיקות נוספות;
• נטילת דגימה מאיברים כמו כבד או כליה, לשם אבחון מחלות פנימיות.

באזורים שונים בגוף, נהוג להשתמש בשיקוף רנטגן או באולטרה סאונד כדי לכוון את המחט בצורה נכונה אל האיבר הרצוי, מבלי לפגוע באיברים אחרים^[5].

התוכן שנשאב נבדק על ידי ציטופתולוג - פתולוג המתמחה בבדיקת תאים. לא תמיד ניתן לקבוע אבחנה לפי התאים שנשאבו, ולעיתים לא רחוקות יש צורך בביופסיה חוזרת.

• פתולוגיה
• היסטולוגיה

מדיה וקבצים בנושא ביופסיה בוויקישיתוף

• ביופסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)