אלכסנדר השלישי (ביוונית ביזנטית: Αλέξανδρος - אָלֶכְּסַנְדְּרוֹס; 870 – 6 ביוני 913) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין השנים 912–913. אלכסנדר היה שליט מטעם השושלת המקדונית, בנו של בסיליוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, אחיו של לאו השישי, קיסר האימפריה הביזנטית ודודו של קונסטנטינוס השביעי פורפירוגניטוס, קיסר האימפריה הביזנטית.
ביוגרפיה
אלכסנדר היה בנו האמצעי של בסיליוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, אבי השושלת המקדונית. בעודו בן תשע הוא מונה לקיסר השותף של האימפריה הביזנטית ביחד עם אביו הקיסר בסיליוס ואחיו למחצה, הקיסר לעתיד, לאו השישי, קיסר האימפריה הביזנטית. עקב גילו הצעיר לא היה אלכסנדר מעורב רבות במנהל האימפריה ובמוסדות השלטון.
במותו של לאו השישי בשנת 912 יורשו המיועד היה קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס אך היה ויכוח בתוך הכנסייה האורתודוקסית בנוגע ללגיטימציה של קונסטנטינוס מכיוון שנולד מחוץ לנישואים, שנה לפני שהוריו, לאו השישי וזואי קרבונופסינה נישאו. ישר עם מותו של לאו השישי, אלכסנדר וידא להשיב את הבישוף ניקולאוס, הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול אשר פוטר בידי לאו השישי מכיוון שלא הכיר בלגיטימציה של קונסטנטינוס השביעי. בהמשך פיטר את יועציו השלטוניים של לאו השישי ובכך הסדיר את שלטונו עם התמיכה של הכמורה וחצר המלוכה.
אלכסנדר לא כיבד את הסכם השלום שנקבע בתקופתו של לאו השישי בין האימפריה הביזנטית והאימפריה הבולגרית הראשונה וסירב להעביר מס מחווה שנתית לאימפריה הבולגרית. בתגובה, סימאון הראשון, קיסר בולגריה החל במלחמה חדשה נגד האימפריה הביזנטית. כוחותיו התקדמו ישירות לתוך תראקיה ובקיץ של שנת 913 צרו הכוחות הבולגרים על בירת האימפריה הביזנטית, קונסטנטינופול.
ב-6 ביוני 913 נפטר אלכסנדר השלישי מתשישות לאחר מרוץ מרכבות. שלטונו נמשך 13 חודשים בלבד ויורשו היה קונסטנטינוס השביעי אם כי הפטריארך הפך לראש העוצרות. במטרה לשחרר את קונסטנטינופול הסכים הפטריארך ניקולאוס למנות את סימאון לתואר "קיסר הרומאים", מה שפגע קשות ביוקרתה של האימפריה הביזנטית. מורשתו של אלכסנדר השלישי הושפעה בעיקר בידי הכנסייה האורתודוקסית שהציגה אותו כפועל נגד הדת הנוצרית ובתור עובד אלילים ובונה פסלים פאגאנים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
