|
אלי לנצמן
אלי לנצמן (27 בנובמבר 1936 – 2 בדצמבר 2024) היה היסטוריון ישראלי של אמנות יפן ומזרח אסיה. מפתח ומנהל מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה בשנים 1966–1992, וממייסדי האגודה לידידות ישראל-יפן. ביוגרפיהנולד בתל אביב. למד כשבע שנים ביפן, בוגר אוניברסיטת ג'ושי (1963-1960) ואוניברסיטת טוקיו (1966-1964). התמחה באוצרות ושימור אמנות יפנית במוזיאון Yamato Bunka-kan בעיר נארה. שימש מבקר אמנות בשניים מהעיתונים הגדולים ביפן: Mainichi ו-Yomiuri. בשנת 1966 הוזמן על ידי אבא חושי, ראש עיריית חיפה, לנהל ולפתח את המוזיאון לאמנות יפנית בחיפה ולשמש כאוצר ראשי, תפקיד בו שימש כשלושים שנה. בשנת 2000 זכה המוזיאון בפרס "קרן יפן" היוקרתי על שלושים שנות פעילותו. ב-22 ביוני 2001 הוענק לאלי לנצמן אות כבוד אישי מטעם קיסר יפן, "The Order of the Sacred Treasure, Gold Rays with Neck Ribbon", על פעילותו רבת השנים למען קידום תרבות יפן. ספרו "Chinese Portraiture" (1966) הציג לראשונה את ההבדלים המהותיים בין ההתייחסות המערבית לציור לבין ההתייחסות הסינית המדגישה את המאפיינים הרוחניים של הדמויות. לנצמן תרם ערכים רבים לאנציקלופדיה העברית, כולל הערכים בנושא אמנות יפנית ואמנות סינית. היה מראשוני המרצים בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה ומשמש כמרצה בטכניון, המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. היה בין מייסדי "האגודה לידידות ישראל-יפן" ושימש בתפקיד יושב-ראש עד לשנת 2007. בשנת 2009 נבחר כיושב-ראש של כבוד של האגודה לידידות ישראל-יפן. לנצמן היה עורך אנציקלופדיה אודות תרבות ואמנות יפן בעברית. בתו היא הפיזיקאית הגר לנדסמן-פלס. לנצמן נפטר בדצמבר 2024.[1] פרסומים נבחרים
קטלוגים נבחרים
לקריאה נוספתקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
.JPG)
