|
אחת קדושהאחת קדושה (בלטינית: unam sanctam) היא בולה אפיפיורית מאת האפיפיור בוניפקיוס השמיני על כך שהכנסייה הקתולית היא: כנסייה אחת, קדושה, קתולית ואפוסטולית, אשר מחוץ לה אין ישועה ולא כפרת עוונות. מקור שמה של הבולה במילים הפותחות אותה: "Unam sanctam ecclesiam catholicam et ipsam apostolicam urgente fide credere cogimur et tenere". הבולה, הנחשבת כאחת ההצהרות הקיצוניות ביותר של עליונות רוחנית אפיפיורית, פורסמה ב-18 בנובמבר 1302 כחלק מחילופי הצהרות חריפות בין בוניפקיוס השמיני והמלך פיליפ הרביעי מצרפת במהלך המאבק על מיסוי הכנסייה. רקעלצורך תשלום הוצאות המלחמה בין צרפת לאנגליה, הטילו מלכי אנגליה וצרפת מיסים על רכושה ואנשיה של הכנסייה. ראשי הכנסייה בצרפת פנו לעזרת בוניפקיוס השמיני, שהטיל צו מפורש האוסר על מיסוי הכנסייה ללא הסכמתו של האפיפיור (פברואר 1296). בתגובה, פיליפ הרביעי גירש מצרפת את נציגי האפיפיור ואסר על העברת כספי כנסייה מצרפת לידי האפיפיור. ב-1301 פרץ ריב בין עוזריו של פיליפ הרביעי לבין נציג האפיפיור בצרפת, שהועמד למשפט באשמת בגידה במלכות ונכלא. הבישופים, כנציגי הכנסייה, היו חסינים מפני השלטון האזרחי והיו כפופים לאפיפיור עצמו, ולכן נוצר סכסוך נוסף בין האפיפיור למלך. בוניפקיוס דרש לשחררו מיד, והטיל בדצמבר 1301 צו האוסר על השלטון החילוני לשפוט איש כנסייה. ב-11 בפברואר 1302 הועלתה איגרתו של האפיפיור בלהבות בפריז בנוכחותו של פיליפ הרביעי. במרץ וביוני 1303 זימן פיליפ הרביעי את מועצתו, שהכריזה על בוניפקיוס השמיני כעריץ מושחת ודרשה את פיטוריו על ידי מועצת הכנסייה ברומא. בתגובה פרסם האפיפיור את הבולה. תוכןהבולה מנסחת עקרונות דוגמטיים בדבר אחדותה של הכנסייה הקתולית, שיש צורך בשייכות אליה לשם ישועת נשמות נצחית, בדבר מעמדו של האפיפיור כראש עליון של הכנסייה, ומכאן חובת הכניעה לאפיפיור כדי להשתייך לכנסייה ובכך להגיע לישועה. האפיפיור מדגיש את המיקום הגבוה יותר של הצד הרוחני בהשוואה לסדר החילוני. כמו כן קובעת הבולה את זכות הכנסייה (כלומר האפיפיור) למנות בישופים ולשפוט אותם, ומצטטת את תביעות האפיפיורים הקודמים לעליונות האפיפיורים על השלטון החילוני. בוניפקיוס השמיני אשרר בבולה שהאפיפיור הוא נציג אלוהים בעולם הגשמי, ולכן בסמכותו לשפוט ולהעניש כל אדם (כולל מלכים), והדרך לגאולה היא כניעות לאפיפיור. ראו גםקישורים חיצונייםהטקסט בלטינית, באתר ויקיטקסט |
