|
אדוניס (רומן)
"אדוניס" הוא מותחן מצליח פרי עטו של אריה סיון, אשר יצא לאור בהוצאת "עם עובד" בשנת 1992. עלילת הרומן כוללת סיפור מסגרת וסיפור פנימי. עלילת סיפור המסגרת, שגיבורה הוא אריה סיון עצמו, מתרחשת בשנת 1991. מסופר בה על מציאת מזוודה ובה מחברות המכילות את הסיפור הפנימי, שהוא סיפור בלשי מסובך ומתוחכם. עלילת הסיפור הפנימי מתרחשת בתל אביב בשנת 1931, וחייבה את המחבר להקפיד על שימוש בלשון התקופה. בסיפור הפנימי נ., פעיל במפלגת פועלים, מטיל על הבלש הפרטי אבנר בן-חורין למצוא את זכריה יולין, בליין תל אביבי נודע ובסתר חבר המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, שעקבותיו נעלמו. בן-חורין מתחיל בחיפושים, ומקבל רמז ראשון בשיר שכתב משורר צעיר. בהמשך חיפושיו הוא נעזר בחברתו הסוציאליסטית מרים, ובשתי מאהבות של יולין – אלישבע, שאותה הוא פוגש רק דרך יומניה שהגיעו לידיו, ופרידה, ציירת שאותה הוא פוגש בביתה. הספר "אדוניס" תורגם לגרמנית, לאסטונית ולסינית.[1] בספטמבר 2016 זכה "אדוניס " בפרס "תדהר" לספרות בלשים ומסתורין מופתית בעברית בכנס על ספרות בלשים ומסתורין מטעם מגזין הרשת "יקום תרבות ".הנימוקים היו "זהו אחד הרומנים הבלשיים הבולטים של הספרות העברית, המתאר בעוצמה, בתחכום, ובריאליזם היסטורי המבוסס על מחקר מעמיק, את סיפורו של אבנר בן-חורין, בלש פרטי בתל אביב המנדטורית של שנות שלושים. בן-חורין חוקר תעלומה מוזרה, ובמהלך החקירה הוא מסייר ברחבי העיר תל אביב, ופוגש דמויות היסטוריות ידועות. סיוון יצר בספר זה "נואר- תל אביבי" שגיבורו, הבלש אבנר בן-חורין, אינו נופל במאומה מגיבורי סופרי הבלשים של התקופה המתוארת בחו"ל"." פרשנותשם הספרהספר קרוי על שמו של אדוניס, מדמויות המיתולוגיה היוונית, המקביל לתמוז במיתולוגיה המסופוטמית. על אדוניס התגלע סכסוך בין אפרודיטה, אלת האהבה והיופי, לפרספונה, מלכת השאול. בפשרה שהושגה נקבע שאדוניס יהיה שליש מהשנה עם אפרודיטה, שליש עם פרספונה, ושליש יהיה חופשי לנפשו. בספר שלפנינו אדוניס הוא משל לזכריה יולין, שאותו מנסה לאתר הבלש אבנר בן-חורין, באמצעות מידע משתי נשים החושקות ביולין – אלישבע ופרידה. כל השלושה מופיעים בציור שציירה פרידה, המסבירה לבן-חורין את המשל והנמשל שבציור.[2] עטיפת הספרעל עטיפת הספר מופיע תצלום שצולם בשנת 1932 ומשתרע על שני צדי העטיפה, ובו רואים את הילד אריה סיון ואביו יושבים לכאורה במכונית פאר עם גג פתוח, ומאחוריהם כביש מתפתל. למעשה זו תמונת סטודיו, שצולמה בצלמניה (חנות צילום) ברחוב הירקון בתל אביב. את ההסבר לפעלול צילום זה פוגש הקורא בתוך הספר:
תל אביב של שנות ה-30מקום מרכזי בספר תופסת תל אביב של שנות ה-30 של המאה ה-20, על אתריה ואישיה, אהבותיה ויריבויותיה. עם האישים המוזכרים במפורש נמנים:
במהלך חקירותיו עובר הבלש בן-חורין ברחבי תל אביב, מהשכונות מנשייה ונוה צדק שבדרום ועד לבית מבודד בחולות שמדרום לנחל הירקון. עם אתריה של העיר, שבן-חורין מגיע אליהם נמנים "הבית האדום", קזינו גלי אביב, קונסרבטוריון שולמית, ראינוע עדן וקפה רצקי. מאפייני הספרבריאיון לאילת נגב סיפר אריה סיון:
עם זאת, "אדוניס" חורג מהז'אנר הבלשי, שבו התעלומה הפותחת את הספר באה על פתרונה המלא בסופו. סיון עצמו עומד על כך בסיפור המסגרת:
מעלתו הגדולה ביותר של הספר היא שפתו העשירה, אשר ניכר כי נכתבה על ידי משורר. בספרות הבלשית (בעברית ולרוב אף בשפות אחרות) קשה למצוא יצירה מקבילה בעומקה הלשוני והתרבותי, ובהיקף ההפניות ליצירות ספרותיות אחרות וההתייחסות לתנועות אידאולוגיות ואומנותיות (אף שמו של הספר, אדוניס, הוא אלוזיה לתנועה בתרבות הישראלית - תנועת הכנענים.) תיאורי הנוף, האנשים ואף הארוטיקה, המופיעים בספר, הם מן היפים בספרות העברית. תיאורים אלה בוראים מחדש, בין דפי הספר, את תל אביב של שנות ה-30 של המאה העשרים. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||
