קתדרלת נאנט

קתדרלת נאנט

קתדרלת נאנט - חזית הקתדרלה
מידע כללי
סוג	קתדרלה
על שם	פטרוס
מיקום	נאנט
מדינה	צרפת צרפת
זרם	נצרות קתולית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1434–1891 (כ־457 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1434
אדריכל	Guillaume de Dammartin, Mathurin Rodier
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית
מידות
גובה	58 מטר
גובה פנימי	34.7 מטר
קואורדינטות	47°13′06″N 1°33′01″W / 47.21843°N 1.55017°W / 47.21843; -1.55017
אתר רשמי

קתדרלת נאנט (בצרפתית: Cathédrale Saint-Pierre-et-Saint-Paul de Nantes, בברטונית: Iliz-Veur Sant-Pêr-ha-Sant-Paol Naoned) היא קתדרלה קתולית בעיר נאנט הסמוכה לברטאן שבצרפת, המוקדשת לקדושים פטרוס ופאולוס. בנייתה של הקתדרלה הגותית החלה ב-1434, באתר בו שכנה קתדרלה רומנסקית; ונשלמה רק כעבור 457 שנים, ב-1891.

הרקע לבנייה מחדש של הקתדרלה היה השגשוג הכלכלי של נאנט וברטאן, שהוביל למיזמי בנייה גדולים. שגשוג זה נבע בין השאר ממדיניותו הדיפלומטית של ז'אן החמישי, דוכס בריטני, שניצל הזדמנויות בכישרון רב בתקופת הסכסוך עם אנגליה.

את אבן הפינה של הקתדרלה הניחו ז'אן החמישי, דוכס בריטני וז'אן דה מאלטרואה, הבישוף של נאנט (1417–1443) ב-14 באפריל 1434. האדריכל הראשון שהיה אחראי על הבנייה היה גיום דה דמרטן, שהוחלף מאוחר יותר במתורן רודיה. הבנייה החלה בהקמת החזית המערבית, הספינות המשניות והקפלות הצידיות^[1].

לֵניוֹ ושותפיו^[2] מחלקים את הבנייה למספר שלבים.

• השלב הראשון נמשך בסביבות 1434–1470 ובו נבנו החזית המערבית והמגדלים, ביחד עם הספינה הדרומית והקפלות הדרומיות ועמודי התמיכה הדרומיים של הספינה הראשית. בסיסי העמודים דומים לאלה של בית המקהלה של כנסיית המנזר במון סן מישל, שנבנה החל ב-1444. כלי נשקו של הדוכס ז'אן, שמת ב-1442, הונחו בגרם מדרגות אל המרפסת, מעל השער הדוכסי, בצד הדרומי של מפרץ המגדל הדרומי. הקמרונות במגדל הפעמונים מקושטים בכליו של הבישוף דה מאלטרואה. הטריפוריום של מפרץ המגדל נבנה בסגנון מוקדם יותר, בסגנון גותי לוהב (Flamboyant) עם רשת תחרת אבן, מאשר זה של הספינה הראשית. ב-1482 הוכנו קישוטי הברונזה לדלת השער המרכזי.
• השלב השני נמשך מ-1470 עד סביבות 1490. בשלב זה נבנו הספינה הראשית, הספינה הצפונית והקפלות הצפוניות שלה. הם הושלמו ב-1485 או מעט מאוחר יותר. הקיר המערבי של בית הרוחב הצפוני והעמוד הצפון-מערבי של מקום המצלב עד לגובה הכותרת נבנו גם הם בתקופה זו.
• בשלב השלישי, בסביבות 1500–1516, נוצרה הזכוכית הצבעונית של החלון המערבי הגדול, בתור מתנה מהמלכה אן מבריטני. ב-1500 החל קירוי המפרץ הראשון של הספינה הראשית. בשנים 1508–1516 הושלמו וקורו המפרץ המזרחי של הספינה הדרומית והקפלה שלה; החלה העבודה על בית הרוחב הדרומי, והושלמו רוב החלקים העליונים של קירו המערבי בשנים 1519–1520. התמיכה הכספית באה מהבישוף גיום גוגן והאדריכל היה ז'אק דרואה.
• השלב הרביעי בוצע אחרי ימי הביניים ונמשך מסביבות 1626 עד 1630. בשלב זה הושלמו קמרונות הספינה הראשית וקירויה. בית הרוחב הדרומי הושלם בשנים 1631–1637 או מאוחר יותר, בסגנון גותי^[2]. לואי לה וו המליץ ב-1650 למועצת נאנט להמשיך את בניית בית המקהלה בסגנון גותי.

ב-5 בספטמבר 1661 נעצר לפני הקתדרלה המדינאי ניקולא פוקה בהוראתו של המלך לואי ה-14.

יתר חלקי בית הרוחב הצפוני ובית המקהלה הושלמו תחת השגחתו של האדריכל העירוני, פליקס סֵאֶה, ובנייתם נשלמה בשנים 1840–1891, בזמן בו הנצרות הקתולית זכתה להתאוששות באירופה. זמן ההמתנה הארוך נגרם גם בשל העובדה שהקתדרלה הרומנסקית שקדמה לזו הגותית שכנה בצמוד לביצורי העיר, והיה על הבנאים להרסה לפני שהשלימו את בית המקהלה של הקתדרלה החדשה, שלמעשה כיסתה את הריסות הקתדרלה הישנה.

ב-28 בינואר 1972 ניצתה שרפה גדולה על גג הקתדרלה. הכבאים הצליחו להשתלט על האש אך מסגרת העץ ניזוקה קשות ונזקים נוספים נגרמו למבנה. בעקבות השרפה החל מפעל כביר לשחזור פנים הקתדרלה, והוא נחשב בעיני רבים לאחד השחזורים השלמים ביותר של קתדרלה בצרפת.

ב-18 ביולי 2020 פרצה שרפה בקתדרלה שהשמידה את העוגב הגדול בחזית המערבית. כעבור כשבוע הודה פליט מרואנדה, שהתנדב בכנסייה, בההצתה.^[3]

הקתדרלה מהווה דוגמה להישרדות הסגנון הגותי בצרפת, גם בתקופה שבה הוא נזנח ברובו לטובת אדריכלות הבארוק.

• גובה המגדלים המערביים: 58 מטר
• גובה הגג: 45.4 מטר
• גובה הספינה הראשית: 34.7 מטר
• רוחב פנימי: 35.7 מטר
• אורך פנימי: 95 מטר
• אורך האגף המזרחי: 27 מטר

חזית קתדרלת נאנט בולטת בזכות 2 מגדליה חסרי הצריחים, שנמתחים עד למעל הטרסה. היא מציגה מספר מאפיינים ראויים לציון:

1. הנוכחות של דוכן מטיף חיצוני, שנועד להטפה לקהל הנמצא בכיכר הקתדרלה.
2. חמישה שערים מקושטים, 3 מהם בחזית, 2 מהם בצידי החזית (ראו בתוכנית הקרקע: 1 - השער הראשי, 2 - שער סנט פול, 3 - שער סנט איב, 32 - שער סנט דונטיין וסנט רוגטיין, 33 - שער סנט פייר).

למרות זאת, החזית חסרה את האלגנטיות וההדר של מבנים גותיים אחרים מתקופתה והיא פשוטה יחסית.

על החזית הפשוטה מפצה הגימור של פנים הקתדרלה. האבן הלבנה, שנוקתה בעבודות השחזור, ממדי הספינה הראשית והספינות המשניות (המעברים) ואפקט העמודים הפנימיים העצומים, יוצרים אווירה גותית בתוך הקתדרלה.

מבנה הכנסייה, חזיתותיה ותוכניתה הם בסגנון גותי-צרפתי מאוחר, וכוללים את המאפיינים הבאים של סגנון זה: היעדר כותרות בעמודים, בסיסי עמודים קעורים ובסיסים נפרדים לעמודונים, תחרת האבן הלוהבת (Flamboyant), ומיסוך העמודים על ידי העמודונים, ועוד^[4].

בתוך הקתדרלה מצויים קבריהם של פרנסואה השני, דוכס בריטני (10 בתוכנית) ומרגרט דה פוי, הוריה של אן, דוכסית בריטני, שנעשו במאה ה-16 בידי מישל קולון וז'אן פריל. היא מכילה גם את הצנוטף (Cenotaph, סוג של אנדרטה) של גנרל דה למוריסייה (23 בתוכנית), שהוקם ב-1878.

• עוד מידע על שימור האדריכלות הגותית בצרפת ניתן למצוא בספר של קוק - Cocke, T. H., (1990) Gothique Moderne: The Use of Gothic in Seventeenth Century France, In P. Crossley and E. Fernie, Medieval Architecture and its Intellectual Context. Studies in Honour of Peter Kidson. London and Ronceverte, 1990, 249-257.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קתדרלת נאנט

• קתדרלת נאנט, באתר structurae.de
• La cathédrale de Nantes (בצרפתית)
• דגם תלת-ממדי של קתדרלת נאנט, באתר GoogleSketch