|
קגני ולייסי
קגני ולייסי (באנגלית: Cagney & Lacey) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית ששודרה ברשת CBS במשך שבע עונות, בין השנים 1982 ל-1988. בדרמה המשטרתית כיכבו בתור צמד בלשיות טיין דיילי ושרון גלס. דיילי גילמה את תפקיד מרי בת לייסי, אשת משפחה ואם עובדת, בעוד דמותה של גלס, כריסטין קגני, היא רווקה ואשת קריירה. במהלך שש שנים ברציפות, אחת משתי השחקניות זכתה בפרס אמי לשחקנית הראשית הטובה ביותר בסדרת דרמה (ארבע זכיות של דיילי ושתיים של גלס), רצף ייחודי בהיסטוריה בכל קטגוריה עיקרית של הפרס. בנוסף, הסדרה זכתה בשני פרסי אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר, וכן בשניים עבור בימוי. גלס גם זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה. פיתוח הסדרההמפיק ברני רוזנצוייג הושפע מהתנועה הפמיניסטית באמצעות בת זוגו, ברברה קורדיי, שהמליצה לו על ספרה של מולי הסקל, From Reverence to Rape. מהסקל למד רוזנצווייג שמעולם לא נעשה סרט מהז'אנר "סרט חבר'ה" של נשים, והוא החליט שהוא יעשה כזה. הוא רצה לקרוא לסרט הקומדיה שלו "ניומן ורדפורד", על שם השחקנים שגילמו דמויות איקוניות בז'אנר, אך שינה את השם מטעמים משפטיים. קורדיי וברברה אוודון כתבו את התסריט, אך אף אולפן לא התעניין בהפקת הסרט. אז השלושה החליטו לנסות לעבד את הרעיון לטלוויזיה, והצליחו לחתום עם רשת CBS.[1] ליהוקהשחקנית לורטה סוויט שיחקה את תפקיד כריסטין קגני בסרט הטלוויזיה המקורי, שיצא ב-1981. אך כשהסרט פותח לסדרה, היא נאלצה לוותר על התפקיד, כשמפיקי הסדרה M*A*S*H סירבו לשחרר אותה מן מהחוזה איתם. בששת הפרקים הראשונים של הסדרה שיצאה באביב 1982, שיחקה מג פוסטר את תפקיד קגני. פרקים אלה היוו תחליף לסדרה אחרת שבוטלה, ונחשבו למעין "עונה קצרה". כשהרשת החליטה להפיק את הסדרה לעונה נוספת, הם החליטו להחליף את פוסטר, כי ראו בה דמות "אגרסיבית מדי" ולא רצו שהיא תיתפש כלסבית בעיני הצופים. CBS בחרו בשרון גלס לגלם את קגני בעונה השנייה של הסדרה, ששודרה בעונת השידור של 198–1982, ונשארה לאורך חיי הסדרה.[2] המנהלים ב-CBS קיוו שגלס תגלם את קגני באופן יותר "נשי", והפעילו לחץ על מפיקי התוכנית להפוך אותה לאישה יותר "על רמה", סנובית, מבית אמיד. אך רוזנצווייג וקורדיי סירבו בהתחלה לשנות אותה מהדמות הקשוחה, הצינית, ממעמד הפועלים שהם פיתחו מלכתחילה. באמצע העונה, הם הגיעו לפשרה עם הנהלת הרשת, והוסיפו לדמותה של קגני סיפור רקע לפיו אמה באה ממעמד גבוה יותר, וניהלה מערכת יחסים עם שוטר ממעמד צווארון כחול. לשניים נולדו שני ילדים - כריסטין ובריאן קגני, שגדלו לסירוגין אצל שני הוריהם שבינתיים נפרדו. וכך, על פי הסיפור, לקגני יש ניסיון ואף הערכה לכל הקשור לחיי המעמד הבינוני-גבוה, אך היא חשה חיבור מיוחד לאביה ולסגנון חייו, וכך גם הגיעה לבחירת מקצועה כשוטרת.[3] הדמויותאל וקסמן השתתף ככוכב משנה בתפקיד פקד ברט סמואל, הממונה על שתי הבלשות. מרטין קוב וקארל למבלי שיחקו בלשים עמיתים שלהן, ויקטור איסבקי ומרכוס פטרי, בהתאמה. סידני קלוט שיחק את הבלש הוותיק פול לה גרדיה. ג'ון קרלן גילם את תפקיד בעלה של מרי בת, הארווי לייסי, וטוני לה טורה וטרוי סלייטן שיחקו את שני בניהם. ג'ייסון ברנרד גילם את תפקיד סגן פקח מרקט בשתי העונות הראשונות, אך לאחר שהסדרה בוטלה וחודשה, הדמות הוחלפה בסגן פקח קנלמן, שגולם בידי מייקל פיירמן - דמות שנשארה לאורך חיי הסדרה. בעונה הרביעית, קגני התחילה לצאת עם סמל דורי מקנה (בארי פרימוס) שנאבק בהתמכרות לסמים. לאחר מערכת יחסים סוערת, היא עזבה אותו לטובת דייוויד קילר (סטיבן נאכט), עורך דין מקומי. שינוי משמעותי בקאסט אירע בתחילת העונה החמישית, כשסידני קלוט נפטר באופן פתאומי באוקטובר 1985. הסיפור עודכן כך שהבלש לה גרדיה יצא לגמלאות ועבר עם בת זוג בת חצי מגילו לחיות בניו ג'רזי. ההפקה השאירה את שמו של קלוט בקרדיטים לכל אורך הסדרה כמחווה של כבוד. את הדמות של לה גרדיה החליף הבלש ג'ונה ניומן (דן שור), שהיה טיפוס יהיר, ונחשב כמוצלח, אשר היה פופולרי בין הגברים בתחנה, אך לא היסס לדרוך על מי שצריך כדי להתקדם בדרגה. כתוצאה, כריסטין ומרי בת לא הסתדרו עמו, וניהלו איתו יחסים מתוחים. במהלך העונה, ניומן נדלק על כריס אך היא לא הייתה מודעת לכך. ניומן נהיה השותף של הבלש אל קוראסה (פול מנטי), אשר בעצמו היה לדמות קבועה, ומילא את מקום הבלש בעל הניסיון שהיה קודם של לה גרדיה. השותפות הגיעה לסוף טרגי בעונה 6, כאשר ניומן נהרג בתקרית ירי, מיד לאחר שיקבל את דרגת הבלש שכה ייחל לה. בעונה השישית מגיע לתחנה בלש חדש - מאני אספוסיטו (רוברט הגייס), צעיר למוד חוכמת רחוב שנהיה שותפו של קוראסה. בהתחלה השניים מתנגשים, כי הסגנון הפרוע של אספוסיטו (שאינו מתלבש באופן מכובד כשהוא בתפקיד, אוהב להמר, והוא גרוש שלוש פעמים) הוא ניגוד מוחלט לאופיו של קוראסה, שהוא מחושב, איש משפחה שמרן יותר, ובעל חוש מקצועי מפותח. בעונה זו מספר חברי קאסט משניים עזבו והוחלפו, כולל הוספת שוטרת, והבלשית הראשונה בתחנה חוץ מקגני ולייסי שהייתה במהלך הסדרה - ורנה די ג'ורדן, בגילומה של מרי קלייטון. ג'ורדן היא אם לארבעה ילדים אשר גידלה אותם בעוני כאם יחידנית. עכשיו, בגיל מבוגר יחסית, כאשר ילדיה כולם בוגרים, היא החליטה להגשים את ייעודה המקצועי. דיק אוניל משחק תפקיד חוזר בתור אביה האלכוהוליסט של כריסטין, צ'רלי קגני, שוטר NYPD לשעבר המרעיף עליה סיפורים מימים עברו. מאוחר יותר בסדרה, גם כריסטין נאבקת באלכוהוליזם. בעונה הרביעית, מרי בת נכנסת להריון, ובסתיו 1985 הזוג לייסי מקבל את פניה של התינוקת אליס. ביטול וחידוששידור הבכורה של הסדרה "קגני ולייסי" התקיים במרץ 1982 לציפיות גבוהות בתעשייה, בעקבות הצלחת סרט הטלוויזיה ממנו היא נבעה. אך הביקורות היו מעורבות, בעיקר בשל החלפתה של מג פוסטר את לורטה סוויט בתפקיד כריסטין קגני. התסריט והעלילה זכו לשבחים, אך מה שנתפש כ"אגרסיביות" של דמויות הנשים קיבל דגש מיוחד. בתום העונה המקוצרת הראשונה בת ששת הפרקים, הרשת החליטה לבטל את הסדרה. רוזנצווייג, המפיק בפועל, היה נחוש בדעתו להשיב את הסדרה לשידור, והציע את שרון גלס כתחליף. גלס הייתה מועמדת לתפקיד עוד בשלב הפקת הסרט, אך לא הייתה זמינה שכן הייתה מחויבת חוזית ליוניברסל (היא הייתה השחקנית האחרונה להיות כבולה בחוזה ארוך-טווח מסוג זה). כשהרשת פרסמה לתקשורת את רשימת התוכניות לעונה הבאה, מנהל בכיר ציין שהסדרה בוטלה מכיוון שהנשים אגרסיביות מדי, ושהם "רואים אותן כדייקיות (לסביות)". ההערה עוררה סערה ומחאה, אשר נתנה רוח גבית לרוזנצווייג במאמציו אל מול הרשת. CBS החליטה לחדש את הסדרה, עם שרון גלס בתפקיד קגני. אך הרייטינג עדיין לא השתפר בשנה הראשונה של השותפות של דיילי וגלס בתפקידי הכותרת. ב-1983 הרשת החליטה שוב לבטל את הסדרה, אך שוב קמה התנגדות ציבורית, גדולה יותר מקודמתה, והחל קמפיין כתיבת מכתבים ל-CBS הדורשים את חידוש הסדרה.[4] במהלך אותה עונה, שאמורה הייתה להיות האחרונה, CBS שינו את זמן השידור, כדי למלא את המקום של תוכנית אחרת שבוטלה - והרייטינג נסק. התגובה הציבורית, יחד עם הרייטינג המשופר, ובנוסף למועמדות לפרס אמי (בו טיין דיילי זכתה בספטמבר), הביאו את הרשת להודיע על חידוש התוכנית. התוכנית חודשה רק באמצע העונה הבאה, מכיוון שעם הביטול המקורי, כל הסטים והתפאורה פורקו והושמדו, וגם הקאסט שוחרר מחוזיהם. הסדרה סיימה את העונה בעשר התוכניות המובילות לשנה זו, ובהמשך זכתה ב-36 מועמדויות אמי ו-14 זכיות במהלך קיומה. דיילי זכתה ארבע פעמיים וגלס פעמיים, והסדרה זכתה בפרס סדרת הדרמה הטובה פעמיים, בשנים 1985 ו-1986. הרייטינג של הסדרה התייצב, אך במהלך העונה השישית, זמן השידור הועבר כדי להתחרות עם התוכניות הפופולריות Thirtysomething ו-Crime Story, ושוב אבדו ל"קגני ולייסי" צופים. הרשת הודיעה בפעם האחרונה על ביטול הסדרה. כשהזיזו שוב את זמן השידור הרייטינג עלה, אך ההחלטה נשארה על כנה, וזו הייתה העונה האחרונה לסדרה. בינתיים, הסדרה נחלה הצלחה בינלאומית גדולה, והייתה תמיד בעשירייה המובילה בשידורי BBC1 בבריטניה. סרטי המשךלאחר סיום הסדרה, יצאו עוד ארבעה סרטי טלוויזיה בהם התאחדו השותפות לשעבר. בסרטים, קגני כעת עובדת עבור משרד התובע הכללי, ולייסי כבר יצאה לפנסיה משירותה במשטרה.
פרסים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
