|
צום יהושעצום יהושע הוא יום צום יהודי שהיה נהוג בעבר לציון יום פטירתו של יהושע בן נון. הקשר לרעידת אדמה ולבית המקדשמותו של יהושע מוזכר, עוד מהמאה ה-2, בהקשר של רעידת אדמה[1]. התאריך עצמו, י"ח באייר, הוזכר החל ממחצית האלף הראשון בהקשר של רעידת אדמה, בעבר או בהווה[2]. ישנו גם אזכור מפורש של רעידת אדמה כסיבה לצום יהושע:
ככל הנראה שהמקור לקשר בין רעידת האדמה לבין התאריך הוא ברעידת האדמה שהתרחשה בשנת 363 בי"ח באייר. זהו גם התאריך, לפי מקורות שונים, של חורבנו של בית המקדש של יוליאנוס בתאריך זה, וכן של בנייתו. על פי המקורות, בית המקדש נחרב בעת בנייתו על ידי רעידת אדמה[4]. מכאן, לפי החוקר אלחנן ריינר, שככל הנראה צום יהושע הוסט לתאריך י"ח באייר בעקבות רעידת אדמה זו, ונוסף יסוד רעידת האדמה לזכר יהושע[2]. העובדה כי תאריך י"ח באייר, היה לימים לתאריך שבו צוין מותו של רבי שמעון בר יוחאי (ל"ג בעומר), והתכונה המיוחסת לרשב"י של הרעדת אדמה, בדומה ליהושע, הביאה את ריינר למסקנה כי המיתוס הגלילי של יהושע בן נון התגלגל במיתוס של הרשב"י. במסגרת גלגול זה, אומץ י"ח באייר כיומו של הרשב"י והר מירון כמקום פולחנו[2]. תאריך הצוםממקורות שונים עולים ימים שונים בהם צוין הצום, כשבמקורות המוקדמים התאריך הוא י"ח באייר, ובמקורות המאוחרים התאריך מוקדם לסוף חודש ניסן. במקורות הקדומיםקיימת עדות מהמאה ה-5 לצום בי"ח באייר[1]. עדות זו מופיעה בכתובת שהתגלתה בבית כנסת העתיק בתל רחוב, ושם כתוב[5][6]:
במאה ה-7 כבר קיימת עדות ברורה לקשר בין התאריך י"ח באייר ולצום יהושע:
ועדות נוספת מהמאה ה-8:
במקורות המאוחרים ובספרי ההלכההצום מצוין לראשונה במקורות המאוחרים בספר הלכות גדולות[7] בכ"ו בניסן בתור התאריך בו נפטר יהושע, גם בסידור רש"י[8] ובמחזור ויטרי[9] הוא מוזכר באותו תאריך. בכל בו[10] מופיע הצום בתאריך כ"ח בניסן וכן בארחות חיים עם גרסה לפיה הצום בכ"ט בניסן[11]. גם בספרי ההלכה המאוחרים מופיעות כמה גרסאות[12], למעשה לא נוהגים לצום את צום יהושע. הערות שוליים
|