|
עצלנות עצלנות (או עצלות) היא התנהגות המאפיינת אדם שלא מבצע את מטלותיו, כמו עבודה או לימודים, ומבכר את המנוחה. העצלנות הפוכה לחריצות. אדם שיש לו נטייה לעצלנות מכונה "עצלן" או "עצל". העצלנות מתוארת כהתנהגות שלילית ביהדות, נחשבת כאחד משבעת החטאים בנצרות, והיא אחד מחמשת המעצורים בבודהיזם. עצלנות כתפיסהלאורך השנים בני האדם נוטים לראות את העצלנות כתכונה שלילית, כאשר מנסים להבין ולהסביר את מעשיו של האדם, המתייחסים לשלושה מרכיבים, אשר מהווים את העצלנות. הראשון מביניהם הוא, ביצועיו של האדם, השני הוא יכולות (נתפסות) של אדם או תנאים מוקדמים וקושי במשימה קיימת והשלישי מדבר על המוטיבציה (הנתפסת) של הפרט והמאמץ שמושקע במשימה נתונה. למרכיבים אלה מוצגות שתי נקודות מבט, אשר נוגעות לאפיון אחרים כעצלנים. האחת היא גישת היוריסטיקה והטיות של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן,[1] אשר מדברת על כך שבני האדם מבצעים שיפוטים יומיומיים על בסיס מידע שנגיש עבורם באותו הרגע על האדם, אך לרוב מידע זה מטעה מפני שלשיפוט על עצלנות דרוש ידע על הרגשות, המחשבות והמוטיבציה של האדם הנידון, שאינם נגישים במיוחד. נקודת המבט השנייה היא תאוריית הייצוגים החברתיים של מוסקוביץ', אשר בוחנת כיצד יחידים מאופיינים כעצלנים בהקשר חברתי, תרבותי ומשווה את מעשיו וחווייתו האישית של האדם עם מגוון ארוך של נורמות וערכים. לכן, לפני שנמהר לאפיין אדם כעצלן יהיה עלינו לשאול מהם המחסומים העומדים בפניו שאינם נראים לנגד עניינו? הכרה במחסומים אלו תהייה הצעד הראשון לשבירת התפיסה של המושג "עצלנות"[2]. עצלנות ואושראנשים מאושרים יותר כאשר הם בתעסוקה מאשר הם בטלים, גם כאשר התעסוקה נכפית עליהם. הם נרתעים משעמום וחוששים מבטלה, מחפשים חוויות מגוונות, ורואים את העבודה כסגולה. כמו כן, אנשים בטלים עוסקים לעיתים קרובות בעיסוק הרסני[3]. תעסוקה והתגברות על עצלנות יוצרות תחושת הערכה עצמית ושביעות רצון פנימית, בעוד היגררות אחריה יכולה להוביל לדיכוי עצמי[4]. עצלנות יכולה להעניק הנאה וסיפוק רגעיים ומידיים כתוצאה מהתחמקות מהחובות, אך לאחר מכן תגיע הרגשת תוכחה פנימית והלקאה עצמית. לך אל הנמלה עצלבספר משלי קיים קטע המדבר בגנות העצלנות, ומזכיר את הנמלה כדוגמה לחריצות:
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
