נחתת הקוטב של מאדים

Mars Polar Lander

המחשת אמן של נחתת הקוטב
מידע כללי
סוכנות חלל	נאס"א
מפעיל	JPL
יצרן	Martin Marietta
תאריך שיגור	3 בינואר 1999
משגר	דלתא 2
אתר שיגור	SLC-17A, נמל החלל קייפ קנוורל
נחתת הקוטב של מאדים
משימה
סוג משימה	נחתת
גרם שמיים	מאדים
אתר נחיתה	76°S 195°W / 76°S 195°W / -76; -195 (מיועד)
תאריך נחיתה	3 בינואר 1999
משך המשימה הכולל	3 בינואר 1999 – הווה (25 שנים)
משך המשימה	הקשר עם הנחתת אבד בזמן הנחיתה
מידע טכני
משקל	290 ק"ג
כוח	200 ואט
רוחב	3.6 מטרים
גובה	1.06 מטרים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים	25605
מאגר המידע הלאומי	1999-001A

נחתת הקוטב של מאדים (באנגלית: Mars Polar Lander) שנקראת גם נחתת מרס סרוויור 98 הייתה נחתת רובוטית אמריקאית, ששוגרה על ידי נאס"א ב-3 בינואר 1999, כדי לחקור את אדמת ואטמוספירת מאדים באזור שנקרא Planum Australe הנמצא בקוטב הדרומי של מאדים. הנחתת היא חלק מתוכנית מרס סרוויור 98. ב-3 בדצמבר 1999, לאחר ששלב ההנמכה אל פני הכוכב היה אמור להסתיים, הנחתת לא יצרה קשר עם כדור הארץ. ההערכה היא כי מנועי ההאטה של הנחתת חדלו לפעול מוקדם מידי והנחתת התרסקה על מאדים.

רוחבה ואורכה של הנחתת היה 3.6 מטרים וגובהה 1.06 מטרים כאשר הרגליים והלוחות הסולאריים היו פרושים.

• MARDI – מצלמה לשעת הנחיתה שיעודה לספק מידע גאוגרפי על אתר הנחיתה.
• SSI – מצלמה פנורמית לסריקת סביבת הנחיתה.
• LIDAR – מתקן לייזר לאיתור ואפיון אירוסולים באטמוספירה עד לגובה 3 ק"מ.
• RA – זרוע רובוטית עשויה אלומיניום באורך מטר בעלת כף קטנה לאיסוף דוגמאות קרקע.
• RAC – מצלמה מיוחדת שמוקמה על הזרוע הרובוטית והייתה בעלת 2 אורות אדומים, 2 ירוקים ו-4 כחולים להאיר את דוגמאות הקרקע בעת אבחונם.
• MET – כלי למדידת דפוסי מזג אוויר.
• TEGA – כלי למדידת שכיחותם של מים, מי קרח, דו־תחמוצת הפחמן, חמצן ומינרלים נדיפים נוספים בדוגמאות הקרקע שנאספו על ידי הזרוע הרובוטית.
• מיקרופון – המיקרופון יועד להיות המכשיר הראשון שיקליט קולות על כוכב לכת אחר. המיקרופון היה אמור להקליט קולות שנוצרים בעקבות רוחות, סופות אבק ועוד.

המשימה תוכננה כחלק מתוכנית מרס סרוויור 98 יחד עם מקפת האקלים של מאדים, כדי לספק מידע אודות מאדים מהקרקע. מדענים חשדו כי בקוטב הדרומי של מאדים מצויה כמות קרח גדולה תחת שכבה דקה של אבק.

מטרות המשימה היו:^[1]

• לנחות בקוטב הדרומי של מאדים.
• חיפוש עדויות לשינויים אקלימיים בעבר הרחוק והקרוב.
• מתן תמונה עדכנית למצב האקלים הנוכחי במאדים.
• חיפוש קרח בשכבות הקרקע הקרובות לפני השטח וניתוח כמי ופיזי של הקרקע.
• ביצוע בחינות מורפולוגיות, גאולוגיות, טופוגרפיות ומזג-אוויר באתר הנחיתה.

הנחתת פיניקס שנחתה על מאדים בהצלחה ב-25 במאי 2008 ביצעה את רוב המשימות שנחתת הקוטב יועדה לעשות.

נחתת הקוטב של מאדים שוגרה ב-3 בינואר 1999, 20:21:10 UTC על ידי נאס"א מ-SLC-17B שבנמל החלל קייפ קנוורל, על גבי משגר דלתא 2. שלבי המשגר פעלו 47.7 דקות עד שהשלב השלישי והאחרון (Star 48) הכניס את הנחתת למסלול שהוביל אותה למאדים. במשך 11 חודשי המסע אל מאדים, הנחתת נעה במהירות של 6.9 ק"מ לשנייה.

ב-3 בדצמבר 1999 הגיעה הנחתת למאדים ומפעילי המשימה התכוננו לביצוע הנחיתה. ב-14:39:00 UTC מגן הנחתת הושלך והתקשורת עם הנחתת, שעד כה הועברה באמצעות מערכת קשר שהייתה על המגן, הופסקה והייתה אמורה להתחדש עם נחיתת הנחתת. 6 דקות לפני החדירה לאטמוספירה, מנוע קטן הופעל למשך 80 שניות והביא את הנחתת למצב שבו מגן החום יספוג את החיכוך עם האטמוספירה. הנחתת חדרה לאטמוספירת מאדים ב-20:10:00 UTC במהירות של 6.9 ק"מ לשנייה והייתה אמורה לנחות ב-76°S 195°W ולאחר מכן ליצור קשר עם כדור הארץ ב-20:39:00 UTC. בזמן שנקבע אף שדר לא הגיע מהנחתת וניסיונות ליצור איתה קשר לא הצליחו.

השדר האחרון מנחתת הקוטב התקבל ב-3 בדצמבר 1999, 14:39:00 UTC, רגע לפני הפרדת המגן של שלב השיוט ולפני והחדירה לאטמוספירה. המארס גלובל סרוויור ניסה לצלם את אתר הנחיתה המשוער של הנחתת ובשלב ראשון אותר בתמונות עצם שנחשד כנחתת הקוטב. לפי תמונות שנלקחו על ידי המקפת לסקר מאדים התברר כי העצם שצולם לא היה הנחתת. גם היום לא ידוע מיקומה המדויק של הנחתת.

סיבת איבוד הקשר אינה ידועה. צוות ועדת החקירה הגיע למסקנה כי ככל הנראה חיישני הנחתת זיהו בטעות תנודות, שנוצרו מפרישת רגלי הנחתת, כנחיתה על הקרקע. כתוצאה מכך מנועי ההאטה של הנחתת חדלו לפעול בגובה של כ-40 מטרים מפני הקרקע והיא פגעה בפני השטח במהירות גבוהה והתרסקה.

אובדן הנחתת התרחש חודשיים וחצי בלבד לאחר איבוד מקפת האקלים של מאדים ובכך תוכנית מארס סרוויור 98 נכשלה וגרמה לביטולה של תוכנית מארס סרוויור 2001.

הנחתת נשאה עימה שתי גשושיות קטנות (חלל עמוק 2 A ו-B) שמטרתן הייתה להשתחרר מהנחתת לפני הנחיתה, לפגוע בקרקע במהירות גבוהה ולחדור לתוכה, לעומק של כמטר. ניסיונות ליצור קשר עם הגשושיות לא הצליחו^[2].

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחתת הקוטב של מאדים

• מרס סרוויור 98
• פיניקס (גשושית)
• תוכנית ויקינג

• המשימה באתר JPL (באנגלית)
• המשימה באתר נאס"א (באנגלית)
• נחתת הקוטב של מאדים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

משימות לחקר מאדים
יעפים	הושלמו מארינר 4 • מארינר 6 • מארינר 7 • מארס 6 • מארס 7 • זונד 2 • שחר • רוזטה נכשלו מארס 1 • מארינר 8
מקפות	הושלמו מארינר 9 • מארס 2 • מארס 3 • מארס 5 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • פובוס 2 • מארס גלובל סרוויור פעילות 2001 מארס אודיסיי מארס אקספרס • מקפת לסקר מאדים • מייבן • Mars Orbiter Mission • מקפת שיירי הגז אקסו מארס (אקסו מארס) • משימת תקווה מאדים • טיאנוון-1 בתכנון נכשלו מארס 4 • פובוס 1 • מארס אובזרבר • מקפת האקלים של מאדים • נוזומי • יינגהו-1
נחתות	הושלמו מארס 3 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • מארס פאת'פיינדר • פיניקס פעילות InSight‏ (2018) בתכנון הפלטפורמה הקרקעית של משימת אקסו מארס (2022) נכשלו תוכנית מארס (2‏ • 3 • 6 • 7) • נחתת הקוטב של מאדים • חלל עמוק 2 • ביגל 2 • סקיאפארלי
רוברים	הושלמו סוג'ורנר • מארס רובר (ספיריט • אופורטוניטי) פעילים קיוריוסיטי • מארס 2020 (פרסווירנס) • ג'וז'ונג (טיאנוון-1) בתכנון רובר אקסו-מארס (2022)
ראו גם	משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים