|
נחום לאם
הרב נחום (נורמן) לאם (באנגלית: Norman Lamm; כ"ו בכסלו ה'תרפ"ח, 19 בדצמבר 1927 – ח' בסיוון ה'תש"פ, 31 במאי 2020[1]) היה רב אורתודוקסי מודרני אמריקאי, מחבר ספרים ומנהיג קהילתי יהודי. כיהן כנשיאה השלישי של הישיבה יוניברסיטי מ-1976[2] עד 2003.[3] הוא המשיך כנגיד (chancellor) האוניברסיטה וראש הישיבה עד שהודיע על פרישתו ב-1 ביולי 2013.[4] החזיק בתואר דוקטור בפילוסופיה יהודית. היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, שהסמיך אותו לרב בישיבת רבינו יצחק אלחנן בשנת 1951. קורות חייםנחום לאם נולד בברוקלין, בניו יורק שבארצות הברית, נכד לרב יהושע בוימל. בצעירותו למד במתיבתא תורה ודעת בוויליאמסבורג. קיבל תואר ראשון בהצטיינות בכימיה ב־1949 בישיבה קולג' (מכללה לתואר הראשון לגברים של הישיבה יוניברסיטי). תחילה רצה לעסוק במדע, אבל שוכנע על ידי הרב ד"ר שמואל בלקין, הנשיא השני של ישיבה יוניברסיטי, להצטרף לסגל הרבנים בישיבה יוניברסיטי. את הדוקטורט בפילוסופיה יהודית קיבל בשנת 1966. הרב לאם נבחר לנשיא הישיבה יוניברסיטי באוגוסט 1976, והיה הנשיא השלישי שלה, הראשון שנולד בארצות הברית. בכהונתו כנשיא הצליח לשפר את מצבו הפיננסי של המוסד (שהיה נתון בחובות כספיים), השיג דירוג אקדמי (אנ') גבוה יותר למוסד. פרש מנשיאות האוניברסיטה ב-2003 והיה לנגיד (chancellor) שלה ועמד בראש הישיבה, וב-1 ביולי 2013 הודיע על פרישתו מתפקידים אלה. נפטר ב-31 במאי 2020.[5] קשר עם היהדות הלא אורתודוקסית פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: ניסוח מגזיני (יפה אבל לא אנציקלופדי), וגם בעיות תרגמת של תרגום מכונה.לאם היה מבקר חריף של ניסיונה של היהדות הרפורמית להגדיר מחדש את היהדות באופן חד צדדי. בתגובה להצהרתם כי אדם יכול להיחשב יהודי עם אב יהודי בלבד ולא אם יהודייה (בניגוד לעמדתה המסורתית של היהדות הרבנית לפיה היהדות מועברת באופן מטריליני, כלומר, אתה נולד יהודי אם אמך יהודייה). לאם הצהיר שזהו "המעשה הכי חסר אחריות בהיסטוריה היהודית בת זמננו." [9] למרות זאת, הוא פעל לאורך השנים לשמור על קווי תקשורת פתוחים בין היהדות האורתודוקסית והרפורמית, בתקווה שניתן יהיה לשמור על אחדות יהודית. לאם היה חסיד של עבודה משותפת עם היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית במועצת בית הכנסת של אמריקה. בהרצאה בפני קבוצת רבנים אורתודוקסיים קונסרבטיביים ורפורמים הוא טען כי רבנים לא-אורתודוקסים הם מנהיגים רוחניים "תקפים" של בני עדתם, בעוד שהאורתודוקסים הם מנהיגים דתיים "לגיטימיים". "תקף" מגיע מהמילה הלטינית validus שפירושה וחזק, חזק - והם בהחלט מנהיגים יהודים חזקים ומשפיעים שיש לכבד את מאמציהם. אבל רק רבנים אורתודוקסים יכולים לטעון ל"לגיטימיות", מילה שמקורה בלטינית לקס, חוק. רק אחד המחויב באופן מלא להלכה יכול להיחשב לגיטימי יהודית כרב. למרות מחלוקתו העמודה עם התאולוגיה וה'הלכה' של צורות לא-אורתודוקסיות של יהדות, לאם היה אחד המנהיגים הבולטים ביותר באורתודוקסיה בשיתוף פעולה עם היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית. בשנים 1989 ו-1990 ביקש ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר מלאם לסייע בפתרון המשבר הקשור ל"מיהו יהודי?" סוגיה, שפרצה כאשר מתגייר רפורמי רצה לעלות לארץ (הגירה למדינת ישראל). לאם הגה פתרון למשבר הדתי שדרש דיפלומטיה עדינה כמו גם רצון טוב מכל הצדדים. בתגובה להצעתו של לאם, מינה ראש הממשלה שמיר את מזכיר הממשלה אליקים רובנשטיין, לימים חבר בית המשפט העליון, שניהל משא ומתן חשאי במשך חודשים ארוכים עם רבנים מהיהדות הקונסרבטיבית, הרפורמית והאורתודוקסית, כולל סגל מישיבה יוניברסיטי, עם הרב לאם כראש הישיבה. התוכנית קראה להקים פאנל משותף שיראיין אנשים שמתגיירים ושוקלים לעלות לישראל, ויפנה אותם לבית דין שיגייר את המועמד לפי ההלכה המסורתית. כל הצדדים המשא ומתן הגיעו להסכמה כי: (1) יש לבצע גיורים על פי ההלכה, (2) בית הדין המפקח על הגיור יהיה אורתודוקסי, אולי ממונה על ידי הרבנות הראשית לישראל, ו-(3) יהיה ועדה המורכבת מנציגי כל שלוש הקבוצות לראיון מתגיירים פוטנציאליים לגבי כנותם. רבנים רפורמים רבים נעלבו מהתפיסה שהבית הדין חייב להיות הלכתי ואורתודוקסי למהדרין, אך הם הסכימו. עם זאת, כשהדברים על הפרויקט הזה התפרסמו, פרסמו מספר רבנים חרדים הודעות גינוי לתוכנית. הרב משה שרר, אז יו"ר ארגון אגודת ישראל העולמי, קבע כי "כן, שיחקנו תפקיד בהפסקת הפארסה ההיא, ואני גאה שעשינו זאת." בשנת 1997 גיליון "מיהו יהודי?" שוב קם במדינת ישראל, ולאם תמך בפומבי בוועדת נאמן, קבוצת רבנים אורתודוקסים, קונסרבטיביים ורפורמים הפועלים לפיתוח תוכניות משותפות לגיור ליהדות. בשנת 1997 הוא נשא נאום במועצה העולמית למנהיגות אורתודוקסית, בגלן ספרינגס, ניו יורק, וקרא ליהודים אורתודוקסים לתמוך במאמץ זה. הרב לאם אמר לשומעיו שעליהם להעריך ולעודד את המאמצים של מנהיגים לא-אורתודוקסיים לשלב בצורה רצינית יותר מנהגים יהודיים מסורתיים בחיי חסידיהם. עליהם לברך על הקמת בתי ספר יומיומיים קונסרבטיביים ורפורמים ולא לראות בהם איום על עצמם. בקהילות רבות, בבתי ספר אורתודוקסיים, או בתי ספר קהילתיים בעלי אוריינטציה אורתודוקסית, יש מספר רב של תלמידים ממשפחות לא אורתודוקסיות. יש להעריך ולעודד את התנועות הליברליות כי הן עושות משהו יהודי, גם אם זה לא הדרך שיהודים אורתודוקסים היו רוצים שיעשו, אמר. "מה שהם עושים זה משהו, ומשהו עדיף מכלום", אמר בנאומו. "אני תוקף בגלוי מאוד את התפיסה שלפעמים אנחנו מוצאים בקהילה האורתודוקסית ש'עדיף להיות גוי'". פרסומיופרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. בדף באנגלית יש הרבה מאוד מידע.
בנוסף, כתב כעשרה ספרים ומאמרים רבים באנגלית, הרשומים בערכו בוויקיפדיה באנגלית (אנ'). קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||
