מטעמה קשתי

מטעמה קשתי

לידה	28 בנובמבר 1934 כ"א בכסלו ה'תרצ"ה
פטירה	23 בספטמבר 2019 (בגיל 84) אלול ה'תשע"ט
מדינה	ישראל
בן או בת זוג	יצחק קשתי
פרסים והוקרה	פרס יציב (1961)

מטעמה קשתי (28 בנובמבר 1934 – 23 בספטמבר 2019) הייתה אשת חינוך וסופרת ילדים ישראלית, זוכת פרס יציב.

קשתי נולדה בשנת 1934 בארץ ישראל להורים יוצאי פולין, וגדלה בתל אביב. ב-1954, לאחר סיום לימודיה בסמינר למורים בגבעת השלושה, החלה לעבוד כמורה במעברת אבו כביר, ולימדה בכיתות א'-ב' בבית הספר היסודי שהוקם במקום. סיפוריה הראשונים ראו אור בשנת 1955 ב"דבר לילדים". בהמשך החלה לנהל מדור בשם "עצתי לכם", בו השיבה לילדים וילדות על שאלות בענייני חברה ומשפחה. מבחר מרשימותיה אלה כונס לאחר מכן בספר בשם זה.

ב-1957 עברה ללמד בכפר הנוער אלוני יצחק, במשך חמש שנים. בשובה לגבעתיים, הקימה ספרייה חינוכית בבית ספר יסודי בעיר, והתמחתה בהוראה טיפולית.

במהלך שנות השבעים התמנתה למנהלת בית ספר יסודי באור יהודה, וכעבור שבע שנים מונתה למפקחת על בתי ספר יסודיים בבת ים.

ב-1980 החלה לשמש לאחראית על הרווחה במחוז תל אביב של משרד החינוך, וב-1990 מונתה למפקחת על מערכת החינוך היסודית בגבעתיים, עד לפרישתה ממשרד החינוך ב-1998.

לאורך כל תקופת עבודתה במערכת החינוך, פרסמה קשתי דברי ספרות בעיתונות ילדים ובספרים, אשר התמקדו בנושאים הקשורים בעבודה חינוכית ובבעיותיהם של ילדים ובני נוער.

קשתי הייתה כלת פרס יציב לשנת תש"ך, 1961, על ספרה "השמש אורית". בנימוקי הפרס נכתב: "סיפוריה, המצטיינים בדקות הרגש ובבהירות המבנה והצליל, יש בהם חדירה אמנותית לעולם הילד והזדהות חווייתית עמו, עד כדי טשטוש תחומי הגיל שבין הכותבת וקוראיה".^[1]

קשתי נפטרה ב-23 בספטמבר 2019.^[2] הותירה אחריה בעל - יצחק קשתי, פרופסור אמריטוס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ושלושה ילדים, כולם עוסקים בחינוך; טל, מפקחת חינוכית במשרד החינוך, גיל, מורה ומחנך בתיכון, ובנם הצעיר אור קשתי, פרשן החינוך והחברה של עיתון "הארץ".

• חיוך ברגע עצוב: שיחות עם בת, ציורים: אורה צ'רנוב. תל אביב: יבנה, 1969.
• השמש אורית: ספורים לילדים, ציורים: איזה. תל אביב: עמיחי, 1971.
• טלי-טל, ציורים: אורה צ'רנוב. תל אביב: יבנה, 1971.
• ימים שמחים, ציורים: תרצה טנאי. תל אביב: עופר, 1975.
• (עם ארנונה גדות), כל-בו לבני הנעורים, תל אביב: ספרית עפר, [1975].
• עצתי לכם: תשובות לשאלות ילדים, ציורים: גד אולמן. תל אביב: עופר, 1976.
• ביחד: אנחנו הילדים ובית הספר, תל אביב: עמיחי, 1977.
• הנה גדלת! ציורים: תרצה טנאי. תל אביב: עמיחי, 1977.
• החופש הגדול, ציורים: תרצה טנאי. תל אביב: עופר, 1981.
• ענת: יומן של בת, ציורים: אלישבע נדל-לנדאו. תל אביב: יבנה, 1984.

• דיסני, וולט, חברי אליוט הדרקון, עברית: מטעמה קשתי. תל אביב: יבנה, 1979.
• קאופמן, ג'ו, אני וגופי: כיצד אנו נולדים, כיצד אנו גדלים, כיצד פועל גופינו, וכיצד אנו לומדים, עברית: מטעמה קשתי. תל אביב: יבנה, 1988.

• (עם ירדנה הדס), מה אספר לילד?: ספר עזר לגננת, למורה בכתות א', ב' ולהורים: ספר חמישי בסדרה תל אביב: עמיחי, 1982.
• גבעתיים עיר יוזמת: פריסה מערכתית לפיתוח אקלים יזמי בעיר, [יו"ר ועדת ההיגוי: מטעמה קשתי]. גבעתיים: המרכז הפדגוגי ע"ש נח נפתולסקי, 1995.

• "כיצד לפקח על בית-ספר אוטונומי", במה דברים אמורים: ביטאון בנושאי חנוך, 3: 84-85, 1994.

• ברגסון, גרשון. "ביקורת על מה אספר לילד", ספרות ילדים ונוער, ד' (ג'): 54, 1978.
• [ח"מ]. "ביקורת על מה אספר לילד" נעמת: הירחון לאשה ולמשפחה, ספטמבר-אוקטובר 1982, 30.

• מטעמה קשתי, דף שער בספרייה הלאומית
• מטעמה קשתי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה