|
מארב מארב צבאי הוא צורת קרב צבאית בה הצד התוקף משתמש ביתרון שבהסתתרות או באלמנט ההפתעה כדי לתקוף את הצד השני באופן לא צפוי. צורת קרב זו מעניקה יתרון לכוח התוקף (ברוב צורות הקרב האחרות היתרון נמצא בצד הכוח המגן) כיוון שהוא בוחר את זמן ההתקפה ואת תנאי השטח הנוחים לו. מארב יכול להתקיים במהלך מתקפה (על ידי משיכת כוח מתגונן לתוך שטח בו ממתין לו מארב) או במהלך מגננה. מארבים יכולים להתבצע ביבשה, בים, ומאז ראשית התעופה גם באוויר. מארב הוא צורת הקרב המועדפת בלוחמת גרילה. המארב היה בשימוש לאורך כל ההיסטוריה, החל בציד בתקופה הפרה-היסטורית, עבור בלוחמה העתיקה וכלה בלוחמה המודרנית. המארב אינו משמש רק למלחמה, גם כוחות משטרה מבצעים מארבים (כגון מארב לעברייני תנועה). ישנם בעלי חיים טורפים רבים התופסים את מזונם באמצעות מארב. ביצוע מארבתכנוןמודיעין, בין אם נקודתי על תנועת אויב ובין אם על שגרתו, עשוי לתרום רבות להצלחת המארב. היתרון ממנו נהנה הכוח האורב מאפשר לקיים יחס קטן, יחסית לצורות קרב אחרות, בין התוקף (האורב) למתגונן (המופתע). עם זאת, בתכנון מארב עדיין השאיפה היא ליתרון מספרי מהותי של הכוח האורב על הכוח המתגונן, על מנת להימנע ממצב בו הכוח המתגונן מצליח להפוך את הגלגל, ולהשמיד או לפחות להבריח את הכוח האורב. בחירת מקום המארב לוקחת בחשבון את שני הנתונים הראשונים. ישנם מצבים בהם נתיב התנועה של האויב ודאי או קרוב לוודאי (כמו בתנועה במעבר הכרחי בין הרים) ומצבים בהם לא ניתן לחזות בדיוק את נתיב תנועת האויב. במקרה של נתיב ודאי ייבחר מקום המארב במקום בו האויב נמצא חשוף ביותר ואילו האורבים מוסתרים ביותר. במקרה של נתיב לא ידוע, יבחר מקום המארב על פי ניתוח הסתברותי של תנועת האויב הצפויה, תוך "הקרבה" מסוימת של המסתור של המארב לצורך שיפור יכולת התצפית שלו. במקרים של נתיב ודאי ניתן אף לקבוע מראש את המיקום של הכוחות האורבים ואף לבצע חלוקת גזרות ירי מראש. הכנהכניסת כוח למארב צריכה להיות מוסתרת מעיני האויב. פריסת כוח לקראת מארב כוללת הטמנת מלכודות אם תוכננו, הכנת עמדות ועמדות חלופיות, הצבת הכוח בעמדות, הסוואתו. לאחר שהכוח ממוקם מחולקות גזרות הירי והכוח ממתין לאויב הצפוי. משך ההמתנה תלוי במודיעין על האויב, עשוי להמשך בין מספר דקות (במקרה של מודיעין מדויק) עד מספר ימים. על הכוח האורב לשאת אספקה לתקופת ההמתנה, שכן תספוקו מבחוץ עלול לחשוף את המארב. ביצועהפעלת מארב מתחילה בירי ופיצוץ חומרי הנפץ (אם הוכנו מבעוד מועד), באופן שיפגע ככל האפשר בכוח המותקף, או הסתערות על האויב (במארב מזנק). המארב מופעל כאשר האויב מגיע אל גזרות הירי שתוכננו מראש, תוך ניסיון לגרום כמה שיותר פגיעות באויב. אם כוחות האויב אינם מושמדים בתוך זמן קצר, מפקד המארב יעריך מתי התנגדותם נחלשה מספיק על מנת לבצע הסתערות סופית שתוודא את השמדתם או כניעתם. סוגי מארבים
קרבות מארב מפורסמיםהתמודדות עם מארבבכל פעילות צבאית עיקרית, אם במהלך לחימה ואם בפעילות ביטחון שוטף, ההנחה היא כי האויב ינסה לטמון מארבים. היקלעות למארב היא המצב הקשה ביותר שכוח צבאי עשוי להגיע אליו, ולכן ננקטות פעולות רבות להתמודדות עם אפשרות זו. פעולות מנעהדרך המועדפת היא למנוע את המצב בו כוח יקלע למארב. דרך הפעולה כוללת מספר שיטות עיקריות:
ניהול קרבהמציאות היא שלא כל המארבים מצליחים, וניהול נכון של ההגנה עשוי להציל את הכוח שנקלע למארב, ובנסיבות מסוימות אף להפוך את הגלגל ולהפוך את הטורף לנטרף. כוח יכול להבין שנקלע למארב עוד בטרם המארב הופעל. ישנם סימנים מובהקים לקיומו של מארב: זיהוי חסימה על ציר, שינוי בנוף, רעש מתכתי, אירועים או עצמים חריגים בנתיב התנועה - כל אלה מעידים על אפשרות קיומו של מארב. הפעולה הראשונה אותה יכול לעשות מפקד כוח שחושד כי נכנס למארב, היא לנהוג כאילו המארב כבר הופעל, ובכך להרוויח זמן יקר ולחסוך באבידות. הפעולה הראשונה שכוח צבאי עושה בכניסה למארב תלויה מאוד בסוג הכוח - רגלי, רכוב, ימי או אווירי. כוח רגלי שנכנס למארב ישתטח על מנת לצמצם במהירות את היכולת לפגוע בו, וינסה לזהות את מקורות הירי על מנת לתפוס מחסות יעילים. במקביל ידווח הכוח לדרג שמעליו כי נתקל בירי ואת מיקומו. מפקד הכוח יבצע הערכת מצב מהירה, שעיקרה כיווני הירי ועוצמתו, טווח לאויב, ומצב הכוח שבפיקודו (הרוגים ופצועים). בהתאם להערכת המצב יפעיל את הכוח שבפיקודו באחת מהאפשרויות הבאות:
כוח רכוב לא יכול לצמצם במהירות את פגיעותו, ולכן התגובה המיידית היא היחלצות מהירה לאחור, ובכך לצאת משטח ההריגה. כאשר זה לא ניתן לביצוע, הפניית חזיתות הרכבים אל מקורות הירי ובכך להגדיל את המיגון על הרכבים (חזיתות של רק"מ מוגנות יותר משאר חלקיו, אך גם ברכבים שאינם ממוגנים המנוע הנמצא בחזית מספק מיגון מסוים). קישורים חיצוניים
|
