|
טוביה בועז
טוביה בועז (בהולנדית: Tobias Boas, 3 בנובמבר 1696–27 בנובמבר 1782, כ"א בכסלו ה'תקמ"ג) היה בנקאי, שתדלן ופרנס יהודי־הולנדי, מתושביה היהודים המפורסמים ביותר של האג במאה ה-18. ביוגרפיה נולד בהאג ב-1696. אמו מרים הייתה בתו של טוביה מגנוס, היהודי האשכנזי הראשון בהאג ומקים הקהילה האשכנזית בעיר. אביו אברהם חיים היה בן למשפחת בועז – משפחה נכבדת מפוזן בפולין,[1] והוא היגר להולנד בסביבות 1690. הקומה השלישית בבית המשפחה ברחוב יעקב הקדוש (Sint Jacobstraat) 77 שימשה בין השנים 1696–1723 כבית הכנסת של יהודי העיר עד להקמת בית כנסת ציבורי ברחוב "העגלה" (Wagenstraat). האב עסק במסחר בתכשיטים, בזהב ובטקסטיל ובשנת 1716 הקים בנק עם בנו טוביה ושותף מקומי נוסף. בשנת 1727 עבר הבנק לניהולו של טוביה שהמשיך במקביל גם את עסקי התכשיטים. טוביה שימש כאיש הכספים של בית אוראניה-נסאו, עזר במימון חברת הודו המזרחית ההולנדית, וסייע לנסיך וילם הרביעי בהלוואות רבות. ב-1780 ביקר בביתו גוסטב השלישי, מלך שוודיה, וב-1781 יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הוא היה בקשר גם עם סטניסלאב פוניאטובסקי מלך פולין.[2] גם התיירים המפורסמים ג'קומו קזנובה[3] והחיד"א התארחו בביתו.[4] כפרנס המרכזי של הקהילה היה טוביה מעורב בהכתרת רבני העיר. בשנת ה'תפ"ה חתם כנאמן הקהל על הכתרת הרב שלמה זלמן לאנשטיין, ובה'תק"ח פעל למינויו של הרב שאול הלוי ואף התחייב לשלם חלק משכרו. לאחר מותו של הרב יהונתן אייבשיץ בשנת ה'תקכ"ד ניסה להפעיל לחץ על הרב שאול כדי שיסכים להספיד את הרב אייבשיץ אך ללא הצלחה.[5] הוא היה גם מקורב לחצרו של הבעל שם מלונדון. במשך כ-15 שנה החזיק בביתו כמלמד את אברהם בן שלמה ננסיך מהמבורג שחיבר שם את הקונטרס "עלה תרופה" שבו התייחסות הלכתית ראשונה לחיסונים.[6] גם הרב חיים זאבי גר בביתו וחיבר שם את ספרו "באר מים חיים".[7] טוביה עסק רבות בשתדלנות לטובת היהודים. בין השאר פעל עם מחותנו וולף ורטהיימר (גר') בניסיון למנוע את גירוש פראג ב-1745, פעל לשחרור הרב משה מניקלשבורג מחבר "ישמח משה" ממאסר,[8] ולהבאת גופתו של רוצח יהודי לקבורה. גם בעת חלוקת פולין הראשונה ב-1772 פעל לטובת יהודי פוזן שחששו מהשלטון החדש. עסקיו בחברת הודו המזרחית ההולנדית הביאו אותו להתכתב עם יהודי קוצ'ין והוא ניסה לחקור את תולדותיהם בהנחה שאולי הם צאצאי עשרת השבטים האבודים.[9] בתמיכתו הכספית יצא לאור סידור בנוסח יהדות קוצ'ין.[10] מת בכ"א בכסלו התקמ"ג בגיל 86 ונקבר בבית הקברות היהודי בהאג. משפחתו טוביה נישא שלוש פעמים והיו לו 16 ילדים, אחד מאשתו הראשונה והשאר מהשנייה. ב-1712 נישא ליונה (Duijfje) לוי שמתה ב-1721. בינואר 1722 נישא לשרה סימונס (1704–1757), וב-1757 נישא לשבע גולדשמידט (1716–1794) בתו של מייסד הקהילה היהודית בחרונינגן. בניו אברהם ושמעון המשיכו את עסקיו לאחר מותו. ובנו שמעון היה גם ראש קהילת יהודי הארלם החל מ-1767. הוא שידך את ילדיו עם משפחות חשובות באירופה כמו גומפרץ, ורטהיימר (צר') ואופנהיימר (אנ'). בתו שושנה נישאה לאליעזר קאן (Lazarus Kann 1726–1809) מעשירי האג. גם נפתלי הרץ וייזל היה מחותנו,[9] וידוע על ניסיון לשדך את בתו עם בנימין וולף אייבשיץ.[11] חלק מצאצאיו שימשו בתפקידים ציבוריים שונים בהולנד. נכדו שמואל היה מפקד המשטרה בדורדרכט, ולנכד אחר אף הוענק תואר אביר מסדר האריה של הולנד (אנ'). לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||
