|
דליה אמוץ
דליה אמוץ (12 באוגוסט 1938 - 27 בנובמבר 1994) הייתה צלמת ישראלית. ביוגרפיהנולדה בקיבוץ גן שמואל, בתם של יפה פלגי ויצחק גלייכר. אביה נרצח לפני הולדתה ואימה נישאה מחדש. בשנת 1962 עברה להתגורר בירושלים. היא החלה לעסוק בצילום כאוטודידאקטית, לאחר שנחשפה להדפסת הצילום על ידי חבר הקיבוץ[1]. עיקר תצלומיה של אמוץ עוסקים בתיאור הנוף המקומי. טכניקת הצילום שפיתחה עשתה שימוש באור הטבעי כאמצעי להפשטה של הטבע. בין השנים 1973–1976 הרבתה אמוץ לצלם בגדה המערבית. בשנת 1973 הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה, בשם "דיר צמית", שתיארה את הנוף ומבנים פלסטיניים, וזכתה להערכה גדולה. אמוץ צילמה "את הכפרים, הדרכים, השדות, הקוצים והעצים באופן שלא נראה קודם לכן – צרובים, מסונוורים או שחורים, מתבוססים בשחור פחמי, לבן בוהק והרבה אפור, טובלים ב"בורות של אור", כפי שכינתה אותם המשוררת ליאת קפלן, בורות שכמו עומדים על סף בעירה"[2] בין השנים 1977–1978 התגוררה באנגליה, וצילמה שם את הסדרה סטונהנג'. בשנתיים של ניסויים קדחתניים שברה את הרומנטיקה והנשגבות שאפיינה את השנים הראשונות[3]. בשנת 1985 הפסיקה אמוץ להדפיס את התשלילים שיצרה. בשנת 1987 עברה ניתוח להסרת גידול סרטני, מחלה ממנה נפטרה בשנת 1994. היא הובאה למנוחות בקיבוץ גן שמואל בו נולדה וגדלה. תערוכות היחיד של יצירותיה ממשיכות להיות מוצגות זמן רב לאחר פטירתה[4]. בשנת 1990 זכתה בפרס אוסקר הנדלר מטעם קיבוץ לוחמי הגטאות. פרס הצילום של מוזיאון ישראל פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום, הוענק לה בשנת 1976, כשחולק לראשונה. בשנת 2000 נערכה במוזיאון תל אביב תערוכה מיצירותיה בשם "ידיעת הארץ השחורה בדרך אל שדות האור" במסגרת זכייתה בפרס ליאון קונסטנטינר. עבודותיה מצויות באוסף מוזיאון ישראל[5]. לקריאה נוספתדליה, אמוץ, [צילום] / אריאל הירשפלד, [רשימות] / אורי כץ [עריכה], ירושלים בשחור לבן. קרע זיכרון, תל אביב: משכל - ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 1997. דליה אמוץ, ידיעת הארץ השחורה, בדרך לשדות האור. הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2000. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||
