בתיה באיאר
בתיה בָּאיֶאר (לעיתים באייר) (Bathja Bayer) (26 בספטמבר 1928 – 28 ביוני 1995, ל' בסיון התשנ"ה[1]) הייתה מוזיקולוגית, ארכאולוגית מוזיקה, מורה וספרנית ישראלית. ביוגרפיהבתיה באיאר נולדה בבינגן שבגרמניה. ובשנת 1936, בימי גרמניה הנאצית, עלתה לארץ ישראל עם משפחתה והתיישבה דרך קבע בחיפה. בשנת 1959 קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת ציריך, ובהמשך קיבלה תואר בספרנות מן האוניברסיטה העברית בירושלים. כמנהלת מדור המוזיקה בספרייה הלאומית בשנים 1964 עד 1974 מילאה תפקיד חשוב בעיצוב ספריית המחקר המוזיקלי בספרייה הלאומית. באיאר הייתה מרצה בכירה במחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית וחלוצה בתחום המחקר הארכאולוגי-מוזיקלי של תרבויות עתיקות במזרח התיכון. בתחום זה שקדה על איסוף נתונים ארכאולוגיים ואיקונוגרפיים מתקופת התנ"ך בארץ ישראל כדי לזרוק אור על מוזיקה וכלים מוזיקליים הנזכרים בטקסטים תנכ"יים ופוסט-תנ"כיים. בשנות ה-60 כיהנה באיאר כמורה לתולדות המוזיקה בבית הספר לאמנויות רננים וקנתה את לב תלמידיה ביצירתיות, בחוש ההומור ובהתלהבותה לנושאי הוראתה. ארכיונה, ובו מאמרים, התכתבויות ועוד, שמור בספרייה הלאומית. מפרסומיה
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים |