|
בודי שופ
 בודי שופ (באנגלית: The Body Shop), היא חברת קוסמטיקה, טיפוח עור ובישום בריטית, שנוסדה בשנת 1976 על ידי היזמית אניטה רודיק. החברה מייצרת ומשווקת כ-1,000 מוצרים שונים הנמכרים בכ-3,000 חנויות, המחולקות בין אלו שבבעלות החברה לבין חנויות הפועלות בזכיינות, ביותר מ-65 מדינות ברחבי העולם[1]. החברה נמצאת בבעלות חברת הקוסמטיקה הברזילאית "Natura". בין השנים 2006–2017 הייתה בבעלות חברת הקוסמטיקה הצרפתית "לוריאל". בספטמבר 2017 מכרה לוריאל את החברה ל-Natura תמורת 880 מיליון ליש"ט. בישראל פועלת רשת חנויות בשם "בודי שופ" שאין לה קשר לרשת הבינלאומית, ונמצאת בבעלות קבוצת "ד"ר פישר"[2]. היסטוריההרשת הוקמה בעיר ברייטון בשנת 1976 על ידי אניטה רודיק, בת למהגרים אטלקיים שניהלו בית קפה בעיירת החוף ליטלהמפטון. לטענתה בצעירותה עבדה בשירות האו"ם, ובמסגרת התפקיד ביקרה במדינות העולם השלישי, שם גילתה שיטות טבעיות לטיפוח. היא נכנסה לעולם העסקים בעקבות נישואיה לנורדון רודיק; והשניים ניהלו יחד בית מלון, ולאחר מכן מסעדה. היא השיגה הלוואה של 4,000 ליש"ט כדי לפתוח חנות. החזון המקורי של העסק היה למכור מוצרים ידידותיים לסביבה שלא עברו ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה עם מרכיבים טבעיים, וניסתה לקדם את פיתוח העולם השלישי באמצעות רכישת חומרים מקהילות קטנות במדינות עניות[3]. החנות נפתחה עם מגוון של 25 מוצרים. רודיק רכשה בקבוקי דגימות שתן מבית חולים סמוך כדי למכור בהם את מוצריה, אבל לא היה לה מספיק מהם, והיא הודיעה ללקוחות שהבקבוקים ניתנים למילוי חוזר בחנות[4]. בתחילה, המניע שלה היה לפרנס את שני ילדיה, בזמן שבעלה יצא לטייל ברחבי דרום אמריקה. אך העסק הצליח והיא החלה להרחיב אותו עם סניפים נוספים. בשנת 1977, רודיק השיקה חנות נוספת באמצעות מכירת 50% מהעסק לבעל מוסך מקומי. בעלה של רודיק, גורדון, חזר לברייטון מאמריקה בתקופה זו, והציע שהעסק יכול לגדול באמצעות זכיינות. עד 1984 היו לרשת 138 חנויות, 87 מהן לא היו ממוקמות בבריטניה. עד 1994, 89% מהמיקומים של הרשת היו בזכיינות[1]. בשנות ה-90 התרחבה הרשת בארצות הברית ופתחה כ-250 חנויות[5]. בספטמבר 1994 פרסם המגזין Business Ethics תחקיר עיתונאי לפיו אניטה רודיק גנבה את השם, עיצוב החנות, הקונספט השיווקי ורוב רעיונות לקו המוצרים שלה מחנות שנוסדה ב-1970 בברקלי, קליפורניה שהקימו פגי שורט וג'יין סונדרס. חנות בשמים בסגנון צרפתי, שבה הלקוחות יכלו לערבב וליצור בשמים משלהם. בתחקיר נטען כי רודיק המציאה את סיפורה על טיול בעולם בו גילתה שיטות טבעיות לטיפוח. עוד נחשף כי בשנת 1989, רודיק רכשה את הזכויות בארצות הברית על השם The Body Shop, ורשת חמש חנויות שבסיסה בברקלי שינתה את שמה ל-Body Time[4]. במרץ 2006, הרשת נרכשה על ידי תאגיד הקוסמטיקה "לוריאל" תמורת 652 מיליון ליש"ט (1.14 מיליארד דולר). בני הזוג רודיק קיבלו תמורת מניותיהם 130 מיליון ליש"ט[6]. רודיק הצהירה שהיא מאמינה שהמכירה יכולה לאפשר לה להיות "סוס טרויאני" בחברה הגדולה יותר, כדי לשפר את הסטנדרטים שלה בנושאי ניסויים בבעלי חיים ונושאים סביבתיים[4]. לאחר הרכישה הודיעה "לוריאל" תגדיל את מספר חנויות רשת בודי שופ מ-2,000 ל-5,000 חנויות ברחבי העולם[7]. בספטמבר 2007, רודיק נפטרה בעקבות דימום מוחי[8]. בשנת 2017, לוריאל מכרה את "בודי שופ" לחברת הקוסמטיקה הברזילאית Natura תמורת מיליארד יורו[9]. אקטיביזם חברתילחברה יש מדיניות של אקטיביזם חברתי, כחלק מהנהלים העסקיים שלה. לראשונה, ב-1986, יצרה שותפות עם תנועת גרינפיס בקמפיין להצלת הלווייתנים. מאוחר יותר החל רודיק להשיק קמפיינים אחרים דרך החברה, הקשורים למטרות חברתיות, על ידי הצגת פוסטרים בחנויות או הענקת חסות לאירועי צדקה ואירועי קהילה מקומיים. עם הזמן, רודיק עצמה החלה להביע דעות ביקורתיות יותר הן על עסקים באופן כללי והן על תעשיית הקוסמטיקה בפרט, תוך ביקורת על חוסר הרגישות הסביבתית של התעשייה ועל השקפותיה המסורתיות על היופי, ומטרתה לשנות שיטות ארגוניות סטנדרטיות באמצעים תעשייתיים. רודיק הצהיר כי "בשבילי, קמפיין ועסקים טובים הם גם הצגת פתרונות, לא רק התנגדות לפרקטיקות הרסניות או הפרות של זכויות אדם"[10]. בשנת 1997 השיקה רודיק קמפיין עולמי להעלאת ההערכה העצמית של נשים ונגד הסטריאוטיפים התקשורתיים של נשים. בעיקר השימוש בדוגמניות רזות באופן בלתי סביר, והקשר שלהם לעלייה במספרים של חולי בולמיה ואנורקסיה[11]. "בודי שופ" ישראללרשת "בודי שופ" בישראל, אין קשר לרשת הבינלאומית. הרשת הוקמה בשנת 1987 בשם "בודי שופ קוסמטיקס" עם קונספט דומה, ועד שנת 1989 הקימה כעשרים חנויות[12]. ב-1993 נרכשה הרשת על ידי חברת "ד"ר פישר"[13]. בשנת 1994 תבעה חברת "בודי שופ" הבינלאומית את חברת "בודי שופ" הישראלית בטענה לשימוש לא חוקי בשם המותג שלה. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר[2]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||
